מדיניות חברתית- כלכלית בעידן הגלובאלי ב

Transcription

1 פרק 8 מדיניות חברתית- כלכלית בעידן הגלובאלי ב עידן הגלובאלי כבר לא צריך לטוס לחו"ל כדי ליהנות מהשפע המצוי בעולם הגדול - אפשר למצוא בכל המדינות סניפים של כל המסעדות המ ו כרות וכל הרשתות הפופולאריות. אפשר גם לעבוד בחברה בין-לאומית ולהרוויח יפה... אז אם הכול כל כך טוב, מה בכל זאת הבעיה? הבעיה היא שלא כולם נהנים

2 151

3 מהי גלובליזציה העידן שאנו חיים בו מכ ונה "העידן הגלובאלי". 1 כינוי זה מבטא תהליכים כלל-עולמיים - כלכליים, חברתיים, תרבותיים, פוליטיים, סביבתיים ואף דתיים - המתחוללים בעשורים האחרונים והם מעמיקים את קשרי הגומלין בין מדינות העולם ומגבירים את השילוב ואת התלות ביניהן. תהליכים אלה משפיעים על העולם ומש נים את פניו במידה ניכרת, ויש להם השפעות חיוביות ושליליות. בפרק זה נעסוק בעיקר בתהליכים הכלכליים )תהליכי הגלובליזציה הכלכלית(, ובהשלכותיהם של תהליכים אלה על המדינות המפותחות* ועל המדינות המתפתחות.* נראה גם מה הם כלי המדיניות העומדים לרשותן של מדינות העולם, ובייחוד מדינות הרווחה המודרניות, בהתמודדותן עם תהליכים אלה. מהי הגלובליזציה הכלכלית? אלה הם תהליכים שבהם הפעילות הכלכלית הופכת מפעילות שהיא בעיקרה מקומית )פעילות המתרחשת בתוך המדינה פנימה( לפעילות שהיא בעיקרה עולמית )פעילות הפורצת מעבר לגבולות המדינה(. תהליכים אלה מתאפשרים כאשר יותר ויותר מדינות בוחרות במדיניות המצמצמת ואף מסירה מגבלות שהטילו בעבר על פעילות כלכלית המתנהלת בינן לבין מדינות אחרות. 2 מדיניות זאת מתבטאת ב- 3 תחומים בעיקר: - הסרת מ כ ס ים* שונים על יבוא סחורות למדינה. - ביטול מגבלות על העברת כספים מהמדינה ואליה ועל פעילות כלכלית של חברות ממדינות אחרות בתחומה, וכן התרת הזרמה של הון והשקעות זרות מהמדינה ואליה. - הסרת מגבלות על כניסתם של מהגרי עבודה לתחומי המדינה. מדיניות של שיתוף פעולה כלכלי בין מדינות הייתה נהוגה מאז ומעולם, בדרכים שונות וברמות שונות, אך לגלובליזציה של זמננו יש מאפיינים ייחודיים. אירועים ותהליכים שונים הביאו להתפתחותה של הגלובליזציה הכלכלית בימינו וא פשר ו אותה: בתום מלחמת העולם השנייה שאפו מדינות העולם ליצור אקלים של שיתוף פעולה ביניהן, כדי למנוע פריצתן של מלחמות בעתיד. בין היתר פעלה הקהילה הבין-לאומית לקד ם שיתוף פעולה כלכלי. בוועידת ב רט ון-ו וד ס, שהתכנסה בארה"ב בשנת 1944, הוקמו מוסדות בין- לאומיים כלכליים כמו הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית )שנדון בהם בהמשך הפרק(. מטרת הוועידה הייתה להסיר מגבלות ומחסומים כלכליים, במטרה לעודד מעבר חופשי של סחורות ושל הון בין המדינות. הרעיון מאחורי יוזמה זאת היה כי שיתוף פעולה כלכלי יקדם את השלום העולמי. ג'ון מיינרד קיינס )מימין(, נציג בריטניה, והנרי דקסטר וייט )משמאל(, נציג ארה"ב, בוועידת ב רט ון ו ו דס * מדינה מפותחת: מדינה המתאפיינת ברמת חיים גבוהה, בתשתיות מפותחות וברמה גבוהה של השכלה וטכנולוגיה. כל מדינות הרווחה הדמוקרטיות הן מדינות מפותחות )למשל: מדינות מערב אירופה, ארה"ב, קנדה, יפן ואוסטרליה(. * מדינה מתפתחת: מדינה המתאפיינת ברמת חיים נמוכה, בתשתיות לא מפותחות וברמה נמוכה של השכלה וטכנולוגיה. המדינות המתפתחות שוכנות בעיקר ביבשות אפריקה, אמריקה הדרומית ואסיה. * מ כ ס: מס המ וטל על ידי המדינה על סחורות המיובאות אליה ממדינות אחרות, במטרה להגביל יבוא של סחורות ממדינות אחרות ולהגן על היצרנים המקומיים. " הבריאות הכלכלית של כל מדינה היא עניינה של כל אחת משכנותיה, הקרובות והרחוקות פרנקלין ד' ר וז ו ול ט, נשיא ארה"ב בין השנים , בפתיחת ועידת ב רט ון-ו וד ס 1 המושג "גלובאלי", משמעו: כלל- עולמי )מן המילה הלטינית "גלובוס", כדור(. המושג מש מש לעיסוק בנושאים כלל-עולמיים, המקיפים את כל כדור הארץ. 2 מדיניות זאת מבוססת על ע ק ר ון היתרון היחסי - עיקרון כלכלי שלפיו כדאי למדינה לרכז את מאמציה בי יצ ור טוב, יעיל וזול של המוצרים שהיא מתמחה בייצורם, ולייבא מוצרים אחרים מהמדינות המתמחות בייצורם. 152 מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי

4 התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991, ואיבוד מעמדה כמעצמה עולמית, גרמו לכך שארה"ב נותרה המעצמה העולמית היחידה. עוצמתה של ארה"ב א פשרה לה כעת לקדם מדיניות התואמת את השקפתה החברתית-כלכלית - השקפה הדוגלת בחופש כלכלי ובהסרת מגבלות על פעילות כלכלית - בעולם כולו. פיתוחים טכנולוגיים בתחום המ חשוב, התקשורת והתחבורה )המחשב האישי, תקשורת הלוויינים, הטלפון הסולולארי, רשת האינטרנט, מטוסי הסילון ועוד(, א פשר ו והק לו את קיומה של תקשורת בין מדינות ובין יבשות. עקב זאת נוצרו קשרים תרבותיים, פוליטיים ובעיקר כלכליים, בין יחידים וקבוצות במדינות שונות. הגלובליזציה הכלכלית, המכ וונת להפיכת העולם לשוק כלכלי אחד גדול, היא למעשה חלק מהמגמה הפושטת בעולם כיום - מגמה השואפת להעצים את כלכלת השוק, להגביר את חלקו ואת כוחו של המגזר העסקי, ולצמצם את מעורבותה של המדינה בפעילות החברתית-כלכלית. אפשר לומר כי ההשתלבות בתהליכי הגלובליזציה הכלכלית היא מנת חלקן של רוב מדינות הרווחה בעולם, הן המדינות שההשקפה הנאו-ליבראלית שלטת בהן והן המדינות שההשקפה הסוציאל-דמוקרטית שלטת בהן. מידת ההשתלבות בתהליכים אלה שונה ממדינה למדינה, והיא מושפעת מגורמים שונים. לגלובליזציה הכלכלית יש יתרונות וגם חסרונות. יש מדינות ואוכלוסיות הנהנות ממנה, ויש מדינות ואוכלוסיות הניזקות ממנה. כל מדינה צריכה לגבש מדיניות בשאלה הא ם, ובמיוחד באיזו מידה, היא פועלת להשתלב בתהליכי הגלובליזציה הכלכלית, וכיצד היא מתמודדת עם הבעיות השונות שתהליכים אלה מעוררים. בנובמבר 1989 הופלה חומת ברלין - החומה אשר חילקה את גרמניה ואת בירתה אחרי מלחמת העולם השנייה. נפילת החומה סימלה את נפילתה של ברית המועצות ואת ניצחונם של הדמוקרטיה ושל הקפיטליזם על הקומוניזם. רבים רואים באירוע זה את תחילתו של עידן הגלובליזציה המודרני. בתמונה: שרידי החומה, 1990 " אנו חיים בתקופת מעב ר אשר תשנה את הפוליטיקה ואת הכלכלה של המאה הבאה. לא יהיו יותר מוצרים או טכנולוגיות לאומיים, לא תאגידים לאומיים ולא תעשיות לאומיות. לא יהיו יותר כלכלות לאומיות... פרופ' רוברט ב' רייך, שר העבודה בממשל קלינטון בארה"ב בין השנים ח ל ו ן ל ר ו ו ח ה הגלובליזציה - היבטים שונים תהליכי הגלובליזציה, המביאים להאחדה, לשילוב ולקירוב בין מדינות, אוכלוסיות ועמים שונים, מתרחשים לא רק במישור הכלכלי אלא גם בתחומים רבים אחרים. בספר זה נעסוק בעיקר בתחום החברתי-כלכלי, אך ניגע גם בתחומים נוספים שתהליכי הגלובליזציה מתרחשים בהם ושאף להם יש השפעה על התחום החברתי-כלכלי, ובהם: תרבות: בעידן הגלובאלי גוברת ההשפעה התרבותית בין המדינות השונות. בעיקר גוברת האמריקניזציה - השפעתה של ארה"ב על העולם כולו בנושאים כמו אופנה, מוזיקה, מזון, צריכה, סגנון חיים ועוד. תהליך זה גורר בעקבותיו תהליכים נוספים, כגון ה יעלמותן של תרבויות מסורתיות עתיקות י ומין, חיל ון, מתירנ ות ועוד. פוליטיקה: בעידן הגלובאלי ערכים דמוקרטיים וה ומאניים, המקדמים את ההכרה בזכויות האדם ובח יר ות הפרט, נטמעים יותר ויותר במקומות רבים בעולם - שוויון הזדמנויות, חופש הביטוי, חופש פולחן ודת, קידום מעמד האישה, הקפדה על זכויות הילד, גילוי סובלנות כלפי קבוצות מיעוטים ועוד. איכות הסביבה: לתהליכי הגלובליזציה יש השפעה רבה גם על הסביבה, וכיום קיימת הסכמה שתהליכי הפיתוח השונים, שהתעצמו בעידן הגלובאלי, פוגעים בסביבה הטבעית. התפשטותה של תרבות הצריכה, והגידול בייצור הקשור בה, הם בין הגורמים המרכזיים להתחממות כדור הארץ, להצטברות עצומה של פסולת, לדלדול ולזיהום מקורות המים, לזיהום אוויר ולצמצום מ גו ון המינים על פני כדור הארץ. עי ור: בעידן הגלובאלי התפתחו ערי עולם כמו ניו-יורק ולונדון, המשמשות מוקדים של הפעילות הכלכלית הגלובאלית, ודרכן מתפשטת הפעילות הגלובאלית. בשל השפעתם העצומה של תהליכי הגלובליזציה על העולם בתחומים השונים, יש לעתים תחושה כי העולם הפך למקום שבו הקשרים בין התושבים, ויחסי הגומלין ביניהם, דומים לאלה המתקיימים בין תושבי כפר קטן. זהו המקור למטבע הלשון הר וו חת בימינו - כפר גלובאלי. מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי 153

5 הגלובליזציה הכלכלית - מאפיינים והשלכות תהליכי הגלובליזציה הכלכלית שינו את פני העולם במובנים רבים והשפיעו הן על המדינות המפותחות והן על המדינות המתפתחות. נעמוד על המאפיינים העיקריים של הגלובליזציה הכלכלית, ונבדוק מה הן ההשלכות של תהליכים אלה על המדינות השונות בתחום החברתי-כלכלי. התרחבות הסחר הבין-לאומי בעידן הגלובאלי חל גידול ניכר בהיקף הסחר החופשי* המתנהל בין מדינות. הסחר החופשי מתאפשר הודות להסכמי סחר שהמדינות חותמות עליהם - הסכמים המאפשרים ומעודדים סחר חופשי בין מדינות, בעיקר על ידי הסרת הגבלות על יבוא סחורות )למשל, צמצום או אף ביטול מ כ ס ים(. כאלה הם, לדוגמה, ההסכמים שנחתמו בין מדינות האיחוד האירופי )"הסכמי השוק המשותף"(, וההסכם שנחתם בין מדינות אמריקה הצפונית - קנדה, ארה"ב ומכסיקו )"הסכם נפט"א" משנת 1994(. הרחבת היקפו של הסחר הבין-לאומי הביאה להצפת שוקי המדינות המפותחות במוצרים רבים המיובאים ממדינות שונות, ובעיקר במוצרים זולים המיוצרים במדינות המתפתחות, שעלות הייצור בהן נמוכה יותר. לגידול ביבוא הזול המגיע אל המדינות המפותחות יש השפעה גם על מחיריהם של המוצרים המקומיים במדינות אלה: כדי לעמוד בתחרות עם המוצרים המיובאים, במקרים רבים הסוחרים המקומיים מורידים את מחירי הסחורה שלהם. כל אלה משפיעים על רמת החיים של תושבי המדינות המפותחות, הנהנים ממבחר עצום של מוצרים שבעבר היו יקרים ואילו היום הם זולים וזמינים. גם תושבי המדינות המתפתחות נהנים מהרחבת הסחר, שכן הכלכלה שלהם מתפתחת בעקבותיו. ואולם הגידול בהיקף הסחר הבין-לאומי עלול ליצור בעיות. אחת הבעיות המרכזיות היא הפגיעה במוצרים המיוצרים במדינות המפותחות, הנגרמת בגלל על ותם הנמוכה של המוצרים המיובאים: נוצר מצב שבו לעתים זול יותר לייבא מוצרים מלייצרם. התוצאה היא שענפי תעשייה מסורתיים ננטשים, מפעלים מקומיים נסגרים, ומתפתחים "כיסי אבטלה" - אזורים שרבים מתושביהם מובטלים - לרוב בש ולי המדינה. בה עדר פתרונות תעסוקתיים אחרים באזורים שבהם נסגרו המפעלים, נחלש מעמדו הכלכלי והחברתי של האזור: התושבים החלשים נשארים במקום וסובלים מירידה נוספת במצבם הכלכלי והחברתי, והתושבים החזקים יותר נוטשים את המקום ועוברים לאזורים אחרים, מפותחים יותר. בדרך זאת מעמיקים הפערים הכלכלים והחברתיים בין אזורים שונים במדינה - לרוב אלה הם פערים בין אזור המרכז לאזורי הפריפריה. בעיה נוספת שהתרחבות הסחר העולמי עלולה ליצור היא התפתחותה של תלות כלכלית של מדינות חלשות במדינות חזקות. התל ות יוצרת מצב שבו משבר כלכלי באחת המדינות המובילות בסחר העולמי עלול לפגוע גם בכלכלתן של מדינות רבות אחרות, ולהשפיע לרעה על מצבם החברתי-כלכלי של תושביהן. * סחר חופשי: מסחר בין-לאומי )יבוא ויצוא( שאינו מוגבל על ידי מ כ ס ות, מ כ ס ים או כל מחסום אחר המונע תנועה חופשית של שירותים וסחורות בין מדינות. השינויים בהיקף היצוא של סחורות ושירותים בעולם, השנה מקור: ארגון הסחר העולמי היקף היצוא )במיליוני דולרים( ,838 3,676 7,377 15, מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי

6 ? אחת הטענות העיקריות המועלות לגבי הסחר הבין-לאומי היא שלא תמיד מתקיימות הדדי ות וה וגנ ות בין המדינות השונות: לעתים המדינות המפותחות והחזקות כופות על המדינות המתפתחות הסכמים לא-הדדיים, המעניקים למדינות המפותחות הגנות שונות ומותירים את המדינות החלשות יותר בעמדת נחית ות. כך, למשל, יש הסכמים שבהם המדינות המפותחות מגבילות את פתיחת ש וקיהן לפני המדינות המתפתחות, ובכך הן מונעות ממדינות אלה לייצא את תוצרתן. ועוד דוגמה לחוסר הדדיות: המדינות המפותחות מסבסדות את התוצרת החקלאית שלהן, והדבר פוגע במדינות המתפתחות, אשר מוצרי החקלאות הם ענף היצוא העיקרי שלהן והן אינן יכולות להרשות לעצמן לסבסד את תוצרתן. יצוא סחורות מסין, 2007 )במיליארדי דולרים( אסיה ואוקיאניה 521 מדינות חבר העמים 48 סין מקור: ארגון האומות המאוחדות מזרח התיכון 44 סין היא אחת ה"שחקניות" החשובות בסחר העולמי - היא מייצאת את מוצריה למרבית מדינות העולם. לא לחינם מכנים אותה "בית החרושת של העולם"... דטרויט - עיר גדולה במישיגן, ארה"ב - היא דוגמה לעיר שסבלה ממשבר עקב התרחבות הסחר הבין-לאומי. בתמונה: מפעל למכוניות שנסגר בשל הגידול ביבוא מכוניות יפניות, חסכוניות וזולות יותר התפתחותה של רשת האינטרנט בעידן הגלובאלי תרמה אף היא רבות להרחבת הסחר הבין- לאומי. שערו: מה הן ההשלכות החברתיות-כלכליות של התפתחות רשת האינטרנט על המדינות המתפתחות? ומה הן השלכותיה על המדינות המפותחות? אירופה 264 אפריקה 37 אמריקה הדרומית 39 אמריקה הצפונית 264? חלון לרווחה על סחר וצריכה הגידול בסחר העולמי, ופתיחתם של שווקים מקומיים למוצרים שמקורם במדינות אחרות, אשר הגבירו במידה ניכרת את מ גוון המוצרים שתושבי מדינות המערב חשופים אליהם, הם חלק מהגורמים להתפתחותה ולשגשוגה של התופעה המכ ונה "תרבות הצריכה" במדינות אלה. המושג "תרבות הצריכה" הוא כינוי ביקורתי לאורח החיים בתקופתנו, המתאפיין בצריכה מופרזת של מוצרים שאין לנו צורך אמיתי בהם, בחומרנות ית רה וברדיפה אח ר מותגים. אחד מביטוייה המובהקים של תרבות הצריכה הוא הק ני ון - מרכז הקניות הגדול: בעידן הגלובאלי הק ניון משמש מקום בילוי מרכזי, והקניות )ה"ש ופינג"( הן עיסוק אה וד ונפ וץ. אך הקניות כבר אינן רק אמצעי להשגת הדברים שאנו זקוקים להם אלא הן הפכו למטרה עצמה, לתמצית ה"אושר". אנו, אנשי "החברה המערבית", עסוקים כל העת בהשגתם של יותר ויותר מוצרים, מתוך הנחה שככל שירבו החפצים שברשותנו כן נהיה מאושרים יותר. " אנו עבדים לחפצים שסובבים אותנו יוהאן וולפגנג פון גתה, סופר והוגה דעות גרמני, א. תרבות הצריכה - האם זה טוב? האם זה רע? ב. האם אתם מרגישים שאתם חלק ממה שמכ ונה "תרבות הצריכה"? ג. ומה דעתכם - האם אתם חושבים שרמת האושר של בני האדם עולה ככל שכמות החפצים המצויים ברשותם גדולה יותר? מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי 155

7 ? התפתחותם של תאגידים רב-לאומיים, ועלייה בכוחם בעידן הגלובאלי התפתחו תאגידים רב-לאומיים. אלה הן ח ב ר ות עסקיות שיש להן מפעלים, סניפים ומשרדים בכמה מדינות, או חברות אשר כל אחד משלבי הפיתוח והייצור של מוצריהן ממוקמים במדינות שונות, אלה המתאימות ביותר לצורכיהן. וכך, בעוד שבעבר התרכז הייצור במפעל אחד, השוכן במדינה אחת, הרי תהליכי הגלובליזציה הכלכלית של ימינו מאפשרים לחברות עסקיות לפצל את השלבים השונים של ייצור המוצר שלהן בין כמה מדינות. את המיקום של השקעותיהם בוחרים התאגידים הרב- לאומיים על פי ה כדאי ות הכלכלית - הם בוחרים במקומות שבהם הם עשויים להשיג את הרווח הכלכלי הגבוה ביותר. בהתאם לכך הם משנים אף את מיקומם של מפעליהם, כדי להגדיל את רווחיהם. לדוגמה, התאגידים יכולים להעביר מפעל למקום שבו כוח העבודה זול יותר, מיומן במיוחד, או למקום שבו המיסוי נמוך יותר. כניסתם של התאגידים הרב-לאומיים למדינה מסוימת, והקמת מפעליהם בתוכה, תורמות לכלכלת המדינה ול רווחת האזרחים: התאגידים משקיעים כספים, משלמים מ סים ומספקים מקומות עבודה. כדי לעודד את כניסתם של התאגידים הרב-לאומיים, מדינות רבות מציעות להם תמריצים כגון מענקים והקלות במסים. חברת א ינ ט ל היא דוגמה לתאגיד כזה - זהו תאגיד רב-לאומי המייצר ש ב ב ים לתעשיית המחשבים. הוא מעסיק בכל רחבי העולם כ- 91 אלף עובדים, בהם כ- 6,000 עובדים בישראל. אינטל נחשבת למעסיק הפרטי הגדול בישראל והיא נהנית ממענקים של המדינה, המעודדים את החברה לפתח את עסקיה בישראל. פעילותם של התאגידים הרב-לאומיים מביאה גם להיווצרותן של בעיות שונות: פגיעה בעובדים, הן במדינות המפותחות והן במדינות המתפתחות: רוב התאגידים הרב-לאומיים מחזיקים את הנהלותיהם ואת מרכזי הפיתוח שלהם באמריקה הצפונית )ארה"ב וקנדה(, באירופה )ובמיוחד בגרמניה, בצרפת, בבריטניה ובהולנד(, וביפן - מדינות שבהן מצוי בדרך כלל כוח אדם משכיל ומי ומן. לעומת זאת מפעלי הי יצ ור וההרכבה, הזקוקים לעבודת ידיים ברמה שאינה דורשת מיומנות גבוהה, מצויים בדרך כלל במדינות המתפתחות, מדינות שרובן אינן דמוקרטיות ואשר אין בהן הגנה על העובדים ועל זכויותיהם. כדי להגדיל את רווחיהם, התאגידים הרב-לאומיים מנצלים את המצב השורר במדינות אלה: שכר העבודה המקובל הוא נמוך, ובמרבית המקרים אין חובה להעניק לעובדים זכויות סוציאליות, או שחובה זאת אינה נאכפת על המעבידים. התוצאה היא, פעמים רבות, ניצול מחפיר של העובדים: העסקה בשכר נמוך ביותר, בתנאי עבודה פיזיים קשים וללא תנאים סוציאליים, העסקת ילדים ועוד. יש המכנים צורת העסקה זאת בשם "סדנת יזע".)"Sweatshop"( לא רק העובדים במדינות המתפתחות נפגעים מפעילותם של התאגידים הרב-לאומיים - גם העובדים במדינות המפותחות נפגעים: העברת מפעלים למדינות פחות-מפותחות, למקומות שהייצור זול בהם יותר, או שימוש במפעלים מקומיים וזולים יותר באמצעות מיק ור חוץ, גורמים לא אחת לאבטלה במדינות המפותחות, שהייצור בהן יקר יותר. האבטלה פוגעת קודם כול בעובדים שאינם משכילים ואינם מיומנים - הפועלים הפשוטים. אך כיום לא רק עבודות כפיים פשוטות מועברות למדינות אחרות אלא גם עבודות פיתוח, ת כנ ות, ראיית חשבון ושירותים מתקדמים אחרים, הדורשות השכלה ומי ומנ ות, מתבצעות במדינות שבהן עלותן נמוכה יותר. )כך, לדוגמה, חברת "מוטורולה" הקימה בהודו מרכז פיתוח בעלות של 85 מיליון דולר.( התוצאה היא שגם עובדים משכילים ומיומנים במדינות המערב נפגעים. 156 מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי "נ ייקי" היא דוגמה לתאגיד רב-לאומי המייצר את מוצריו במדינות רבות )תהליך המכ ונה "פס הייצור העולמי"(: מטה החברה ממוקם במדינת א ו רג ון שבארה"ב, שם מתבצעים העיצוב, הפיתוח והשיווק של הנעליים. הייצור מתבצע ב- 5 מדינות שונות. לדוגמה, נעלי air max מיוצרות מ- 52 חומרי גלם שונים, שמקורם ב- 5 מדינות. כל נעל עוברת 120 ידיים, בשרשרת ייצור הדורשת תיאום מלא בין הגעתם של חומרי הגלם למפעל ובין שלבי הייצור. בבעל ות החברה כ- 150 מפעלי ייצור באסיה, המעסיקים כ- 350 אלף עובדים. במקרים מסוימים עובדי ייצור אלה מרוויחים 0.11 דולר לשעה, לעומת מנכ"ל נייקי, למשל, אשר בשנת 1997 עמד שכרו על 2.7 מיליון דולר... בתמונה: הפגנה נגד חברת נייקי 1. קראו ב על עבודת ילדים במדינות שונות. בא יל ו מדינות ר ווחת עבודת ילדים? האם יש במדינות אלה חוקים נגד עבודת ילדים? מה הם התנאים שבהם הילדים עובדים במדינות אלה? 2. קראו ב את המאמר "רפתני תנובה על פס הייצור הגלובאלי". כיצד מציע הכותב להתמודד עם הפגיעה בעובדים בעידן הגלובאלי? 3. מה דעתכם: האם אפשר לדאוג לזכויות העובדים בעידן הגלובאלי באמצעות רגולציה? הסבירו.

8 התרחבות הפערים החברתיים והכלכליים: התאגידים הרב-לאומיים מעשירים את בעליהם, אך כפי שראינו הם מביאים גם לפגיעה בעובדים. כך מתרחבים הפערים הכלכליים והחברתיים בין האוכלוסיות החלשות )העובדים( לבין האוכלוסיות החזקות )בעלי ההון(. בהשפעתה של הגלובליזציה על הפערים החברתיים-כלכליים נדון ביתר פירוט בהמשך. פגיעה בעסקים המקומיים: השתלטותם של התאגידים הרב-לאומיים על השווקים מביאה לידי כך שהיצרנים המקומיים, ובמיוחד הקטנים שבהם, נעלמים - הן במדינות המפותחות והן במדינות המתפתחות. פגיעה באיכות הסביבה: רבים מהמפעלים שהתאגידים הרב-לאומיים מקימים במדינות המתפתחות הם מפעלים שמזהמים את הסביבה. במדינות אלה אין תקנים מחמירים של איכות הסביבה, והחברות מנצלות מצב זה. כך קורה שחלק ניכר מהזיהום הסביבתי החמור, ההולך ומתרחב בעידן המודרני, מתרכז בעיקר במדינות אלה. תרבות הצריכה: התאגידים הרב-לאומיים מעודדים ומקדמים את תרבות הצריכה, על ידי יצירת מותגים וקידומם באמצעות פרסומות. בכך הם תורמים להגברת ערך הח ומרנ ות בקרב האוכלוסייה, להגדלת כמות הפסולת בעולם וגם לפגיעה באיכות הסביבה. מן העיתונות איגוד התעשייה הקיבוצית בוחן את האפשרות להקמת מפעלים וקווי ייצור באזור הסחר החופשי המתוכנן בירדן, צפונית לעק בה. מנכ"ל האיגוד, עמוס רבין, ונציגי מפעלי תעשייה גדולים, ביקרו השבוע בירדן למטרה זו. ]...[ לדברי רבין, בשנה האחרונה חל גידול של 40% בפעילות של המפעלים הקיבוציים בחו"ל. "איגוד התעשייה הקיבוצית אינו מעודד את המגמה של העברת מפעלים אל מחוץ לישראל, אולם אם הנהלת מפעל מסוים החליטה שזהו הצעד הנכון עבורה, האיגוד יציע למפעל לבחון את האפשרות להקמת המפעל או קו הייצור בירדן במקום בסין או במקום אחר בעולם", אומר רבין. לדבריו, לאזור הסחר החופשי בעקבה יתרונות רבים, ובהם כוח אדם זול וזמין, סיוע נדיב מממשלת ירדן, עלויות תשתיות נמוכות ביותר, קרבה לנמל עקבה, קרבה למעבר הגבול בערבה, נגישות לשווקים בעולם הערבי ועלויות זולות של אנרגיה. "התעשייה הקיבוצית בוחנת הקמת מפעלים בירדן",, ynet 3 בפברואר 2005 תמונות מתוך עבודת אמנות בשם "בז יעת אפיך" - מ יצג וידאו המנסה להעלות את המ ודע ות לעוולות ולאי הצדק החברתי הנגרמים לעובדי סדנאות היזע במדינות המתפתחות. העבודה כוללת סדרה של תלבושות המבטאות את המצב שבו העובד הופך לחלק מסביבת העבודה שלו, מוטמע בתוך המכונות, הכלים והחומרים: הגזרנית מחוברת למספריים, לשולחן ולבד, התופרת מחוברת לדוושת מכונת התפירה, והמקפלת - לחולצות שהיא מסדרת. במקום הזה, שבו עובדים הופכים לאובייקטים, הזהות שלהם ח דלה להתקיים. הם כבר אינם בני אדם אלא מע ין מכונות. התנועות שלהם מהיר ות, קצב הפעולות אחיד, העיניים ממוקדות ונוצר קיבעון מחשבתי שירה יעקבי, סמינר הקיבוצים, החוג לאמנויות העיצוב את הגידול האסטרונומי בעושר ובהשפעה התרבותית של תאגידים רב-לאומיים בחמש-עשרה השנים האחרונות אפשר לייחס לרעיון יחיד, תמים לכאורה ]...[ שתאגידים מצליחים חייבים בראש ובראשונה לייצר מותגים, בניגוד למוצרים ]...[ מותג הוא לא מוצר, כי אם דרך חיים, גישה, מערכת ערכים, מראה, רעיון... מתוך: נעמי קליין, נו לוגו, עמ' 44 25, מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי 157

9 גידול בהיקף הגירת העבודה בעידן הגלובאלי התפתחה והתרחבה תופעת הגירת העבודה: מיליוני אנשים יוצאים מארצותיהם ומהגרים למדינות אחרות, במטרה לשפר את תנאי חייהם. מחסור במקומות עבודה, שכר עבודה נמוך ואבטלה בארצות המוצא - אלה הם הגורמים הכלכליים העיקריים המניעים תופעה זאת. המהגרים מחפשים מדינות ששכר העבודה בהן גבוה יותר, תנאי המחיה משופרים, ואפשרויות העבודה רבות ומג וונות יותר, יחסית לארץ מוצאם. הם מכ ונים "מהגרי עבודה" או "מהגרים כלכליים". 1 בעידן הגלובאלי, הגירת העבודה משמעה בעיקר מעב ר של עובדים מהמדינות המתפתחות אל המדינות המפותחות, והיא התרחבה בשל הצרכים הגד לים בשני הצדדים: במהלך המאה העשרים גדלו האוכלוסיות של המדינות המתפתחות בקצב מהיר ביותר, ומדינות אלה התקשו לספק לרבים מתושביהן מקומות עבודה; במדינות המפותחות, לעומת זאת, האוכלוסייה הלכה והזדקנה )בשל העלייה המתמדת בתוחלת החיים(, שיעור הילודה הלך וירד )בשל השינויים בערכי המשפחה(, והביקוש לכוח עבודה הלך וגדל. בעקבות כל אלה, בעשורים האחרונים פתחו רבות מהמדינות המפותחות את שעריהן לכניסתם של מהגרי עבודה והעניקו להם אשרות לעבוד בתחומן. 2 בין מהגרי העבודה ניתן למצוא סוגי מהגרים שונים: הן עובדים חסרי השכלה והכשרה, עובדים לא-מיומנים, העוסקים בעבודות נחשקות פחות )ניקיון, סיעוד, חקלאות, ייצור( ומוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר ובתנאי עבודה טובים פחות מן העובדים המקומיים, והן עובדים מיומנים ומשכילים )מתכנתים, מהנדסים וכו'(. כך נוצרו במדינות מפותחות רבות קהילות גדולות של מהגרי עבודה. לדוגמה: בשנת 2005 היו באירופה 64 מיליוני מהגרים - כ- 9% מאוכלוסיית היבשת! על פי התחזיות של האו"ם - בעתיד עוד יגבר זרם המהגרים מהמדינות המתפתחות למדינות המפותחות. כניסתם של מהגרי העבודה הזרים ששכרם נמוך לשוק העבודה במדינות המפותחות מביאה לירידה בשכרם של העובדים המקומיים, אזרחי המדינה, או לדחיקתם של עובדים אלה לחלוטין משוק העבודה, דהיינו, הפיכתם למובטלים. התוצאה היא שהפערים החברתיים-כלכליים בחברה גד לים. זאת ועוד - היווצרותה של קהילה הולכת וגדלה של תושבים שאינם אזרחי המדינה במדינה הדמוקרטית, מעוררת לעתים בעיות קשות, המשפיעות על החברה כולה: מתיח ות בין-גזעית )למשל, בין לבנים לשחורים(, מתיחות בין-עדתית ובין-דתית )למשל, בין מוסלמים לנוצרים(, תופעות של שנאת זרים )"קסנופוביה"( - כל אלה הן תופעות המאפיינות את המדינות הדמוקרטיות המפותחות, שמתקיימות בהן קהילות גדולות של מהגרי עבודה וצאצאיהם. בעיה נוספת היא שזכויותיהם של מהגרי העבודה כתושבים מצומצמות יחסית לזכויותיהם של אזרחי המדינה, ויכולתם להשפיע על גורלם באמצעים דמוקרטיים מוגבלת. הבעיות הרבות שנוצרו עקב התרחבות תופעת ההגירה בעידן הגלובאלי, הובילו להתפתחותה של מגמה הפוכה: במדינות מסוימות הונהגה מדיניות של הגבלת הגירת העבודה והקשחת היחס כלפי המהגרים. כיום מעטות הן המדינות המפותחות המעניקות אשרות למהגרי עבודה להיכנס אליהן ולעבוד בתחומן, וכאשר מוענקות אשרות אלה, הן מוענקות על פי רוב לתקופה מוגבלת. התוצאה היא שבמדינות המפותחות נוצר מעמד של מהגרי עבודה שאינם חוקיים: מהגרים הנכנסים למדינות אלה ללא היתר חוקי, ציור קיר באזור המגורים של מהגרי עבודה ק ו רא נים בלוס-אנג'לס, ארה"ב רצינו עובדים, קיבלנו " בני-אדם... מקס פריש, סופר ומחזאי שווייצרי, יש לציין כי לא כל המהגרים עוזבים את בתיהם מרצון. יש הבורחים מפני אסונות טבע, מלחמות, רדיפות פוליטיות או חברתיות. מהגרים אלה מכ ונים "פליטים". 2 בדרך כלל, אשרות העבודה המוענקות למהגרי העבודה הן לתקופה מוגבלת, שבסיומה המהגרים חייבים לשוב למדינתם. 158 מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי

10 ומהגרים שאינם יוצאים מהן לאחר תום תקופת שהייתם החוקית. מצבם של המהגרים שאינם חוקיים גרוע, בדרך כלל, אף יותר ממצבם של המהגרים החוקיים: הם חיים בחרדה מתמדת מפני מעצר וגירוש, הם סובלים מתנאי העסקה ירודים ופוגעניים במיוחד, רבים מהם חיים בעוני מחפיר באזורים מוכי פשע, ולרוב הם אינם נהנים באופן מלא מזכויות חברתיות בסיסיות כמו בריאות וחינוך. כמו בסוגיות חברתיות-כלכליות אחרות, גם בסוגיית מהגרי העבודה הדעות חלוקות: יש הקוראים למניעה מוחלטת של הגירה זאת, ומנגד יש התומכים בהמשך פתיחת הגבולות להגירה ואף להענקת מעמד חוקי למהגרים שאינם חוקיים. רוב המדינות המפותחות פועלות לגיבוש מדיניות המצויה בין שני הקצוות האלה, מדיניות המאזנת בין הצורך הגובר בידיים עובדות זולות לבין השאיפה להגביל את הגירת העבודה. ממשלותיהן של מדינות אלה יוצרות מערך של פיקוח וביקורת על זרם המהגרים, תוך ניסיון לשמור שמירה מ ר בית על ערכים הומניטאריים ועל זכויות האדם. המטרה היא להפחית ככל האפשר את מספרם של המהגרים הלא-חוקיים, ובכל זאת לאפשר המשך מבוקר של ההגירה, תוך הפעלת אמצעים סלקטיביים ותוך מתן עדיפות למהגרים הנחוצים למדינה.? 1. "ריבוי מהגרי העבודה שאינם אזרחים במדינות הקולטות אותם, גורם לכרסום בערכי הדמוקרטיה." הביאו 2 דוגמאות להוכחת טענה זאת. 2. קראו ב את המאמר "הגול העצמי של אירופה: דוחקים את המהגרים לשוליים". תארו את המדיניות שמדינות שונות באירופה נוקטות בה כלפי מהגרי העבודה. 3. מהגרי העבודה תורמים לכלכלת המדינה שממנה באו. שערו כיצד. ב- 1 במאי 2006 נערכו הפגנות ענק ברחבי ארה"ב נגד כוונת הממשל להחמיר במדיניות ההגירה. בתמונה: ילד מכסיקני אוחז בשלט באחת ההפגנות חלון לרווחה בריחת מוחות אחת התופעות המאפיינות את העידן הגלובאלי מכ ונה "בריחת מוחות": הגירה של עובדים משכילים ומיומנים - אנשי אקדמיה, מדענים, רופאים, מהנדסים וכדומה, ממדינה למדינה. הפיתוי הוא לא רק רמת שכר גבוהה יותר, אלא בעיקר סביבת עבודה המאפשרת פיתוח הפוטנציאל המקצועי, בעיקר של עובדים צעירים, מוכשרים ושאפתנים. אפשר להביא לדוגמה את צרפת, אשר רק בשנת 2000 איבדה כ- 3,000 מדענים שהיגרו לארה"ב. יש מדינות המנהיגות מדיניות המעודדת הגירה של עובדים משכילים ומיומנים אליהן, למשל: קנדה, אוסטרליה ואף ארה"ב. מנגד יש מדינות המגבילות הגירה של עובדים משכילים לתחומן, למשל: יפן וישראל.? א. שערו: מדוע "בריחת המוחות" נתפסת כבעיה? ב. הציעו דרכים שונות שבעזרתן מדיניות חברתית- כלכלית יכולה להתמודד עם תופעה זאת. ג. קראו ב את המאמר "מחקר: לבריחת מוחות יש גם צד חיובי": - האם לבריחת המוחות יש גם השפעה חברתית- כלכלית חיובית? - באיזו מדיניות יש לנקוט כדי להרוויח מהצדדים החיוביים של בריחת המוחות? מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי 159

11 על גלובליזציה ופערים הפערים בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות אחד הטיעונים המרכזיים נגד הגלובליזציה הכלכלית הוא כי היא מחריפה את הפערים החברתיים-כלכליים בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות. על פי "תאוריית התלות" שהתפתחה במחצית השנייה של המאה העשרים - בגלל קשרי הכלכלה הגלובאליים הפכו המדינות המפותחות ל"גלעין": הן הדומיננטיות בעולם, בעוד שהמדינות המתפתחות, שהן ה"שוליים" )"פריפריה"(, פיתחו תלות במדינות אלה. מדינות הגלעין מנצלות את כוח העבודה הזול ואת משאבי הטבע של מדינות השוליים כדי לצבור כוח ועושר, ומדינות השוליים נשארות מנוצלות בשל תלותן במדינות הגלעין. אך יש לדעת כי תהליכי הגלובליזציה הכלכלית יצרו גם הזדמנויות רבות עבור המדינות המתפתחות בתחום הכלכלי, הזדמנויות אשר חלק מהמדינות הצליחו לנצלן, לשפר את מצבן ולצמצם את הפערים בינן לבין המדינות המפותחות. כך, למשל, יש מדינות שבהן התאגידים הרב-לאומיים הקימו אזורי תעשייה חדשים, המספקים עבודה לאנשים רבים ותורמים לפיתוחם של האזורים שבהם הוקמו, ולצמיחת הכלכלה במדינה כולה. במדינות כמו סין, הודו ומלזיה הקימו החברות הרב-לאומיות, לצד התעשיות המסורתיות, גם תעשיות מודרניות ומפעלי הייטק. במדינות שונות הוקמו מרכזי הכשרה כדי להיענות לדרישה הגוברת לעובדים מיומנים. ועוד: כשיש צמיחה כלכלית, רמתם של השירותים הניתנים למשקיעים הזרים ולי זמים המקומיים עולה, המערכת הפיננסית משתכללת, והתשתיות במדינה )בעיקר בתחומי התחבורה והתקשורת( משודרגות. כל אלה תורמים לפיתוח מואץ, לשיפור חיי התושבים המקומיים ולהעלאת רמת חייהם של חלק מהתושבים. קצב ההשתלבות של המדינות המתפתחות בכלכלה הגלובאלית שונה ממדינה למדינה. בין המדינות שקצב הצמיחה שלהן מהיר ביותר בשנים האחרונות, והן מצליחות לצמצם את הפער הכלכלי בינן לבין המדינות המפותחות, אפשר למנות כמה ממדינות מזרח אסיה )ובראשן סין, הודו וקור אה הדרומית(, ומדינות באמריקה הדרומית )ובראשן ברזיל(. עם המדינות המתפתחות שאינן מצליחות לצמצם את הפער נמנות רבות ממדינות אפריקה )כמו ס ומ ל י ה, אתיופיה וא ר ית ר א ה(. מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי המדינה בוליביה סין מצרים הודו נמיביה תאילנד טורקיה שיעור האוכלוסייה )באחוזים מכלל האוכלוסיה( ח ל ו ן ל ר ו ו ח ה שיעור האוכלוסייה המרוויחה פחות מ- 2 דולרים ליום במבחר מדינות - ממוצע לשנים מקור: הבנק העולמי, 2008 בשנות ה- 70 של המאה העשרים עוד הייתה ' ש נ ז ן שבסין כפר דייגים קטן, אך בעקבות הרפורמות הכלכליות בסין ופתיחתה לשוק הבין-לאומי, ובזכות מיקומה ב קרבת הונג-קונג, החלו משקיעים זרים להשקיע בה בסכומים גדולים )למעלה מ- 30 מיליארד דולרים(. השקעות אלה, שהופנו לבניית מפעלים ולהקמת חברות משותפות למשקיעים זרים ולסינים, הרחיבו את אפשרויות התעסוקה בעיר. מהגרים רבים היגרו אליה, העיר הלכה והתפתחה, וקצב הצמיחה שלה כיום הוא מן המהירים בעולם 160

12 הפערים בין קבוצות אוכלוסייה בתוך מדינות שונות גם ברמה הפנים-מדינתית, ניתן לדבר על מגמות שונות בנוגע לפערים חברתיים-כלכליים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. פערים במדינות המתפתחות: במדינות המתפתחות, שבהן נרשמה צמיחה בעקבות תהליכי הגלובליזציה, עלה ממוצע רמת החיים, אך לא כולם נהנים ממנה. במקרים רבים רק חלק קטן מהתושבים, בעיקר בעלי ההון, בעלי הכישורים ובעלי היכולת להתנייד ולהתאים את עצמם למציאות המשתנה, זוכים לעלייה של ממש בהכנסותיהם. רמת החיים של מרבית התושבים, המתקשים להתאים את עצמם למציאות המשתנה - כמעט שאינה עולה, ולעתים היא אף יורדת. במדינות רבות מתפתחים אזורים ההופכים למוקדי תעסוקה חדשים, והאזורים שבהם מצויים המוקדים הישנים מאבדים מחשיבותם ומתדרדרים. אוכלוסיות חזקות ומשכילות מהגרות מהם, והם אינם זוכים להשקעות בתשתיות כמו האזורים המתפתחים. גם ההגירה מהכפר אל העיר בחיפוש אחר תעסוקה פוגעת הן באזורים הכפריים והן בערים, שבהן מוקמות שכונות עוני ונוצרים ריכוזים של אוכלוסייה ענייה. פערים במדינות המפותחות: במדינות המפותחות, התחרות עם מהגרי העבודה ועם פועלי הייצור במדינות המתפתחות גורמים לסגירת מפעלים מקומיים או להחלפתם בעובדים זולים יותר, ובכך הם גורמים לפגיעה בשכרם של העובדים החלשים או לאובדן גמור של מקור פרנסתם. כך הולך וגדל הפער בין החלשים לחזקים גם במדינות אלה. גם במדינות אלה הקריטריון הקובע הוא מידת הנייד ות: עובדים היכולים לעבור למקום מגורים חדש, או למצוא תעסוקה שדורשת מיומנות והכשרה גבוהות יותר, נהנים מיתרונותיה של הגלובליזציה הכלכלית. לעומת זאת מי שאין להם את ההשכלה וההכשרה לשנות את מקום עבודתם, או שאינם יכולים לעזוב את מקום מגוריהם, סובלים מאבטלה. " המבחן לצמיחתנו איננו אם אנו מוסיפים לשפע של אלה שיש להם הרבה, אלא אם אנו מספקים די לאלו שיש להם מעט מדי פרנקלין רוזוולט, נשיא ארה"ב בין השנים ? יש הטוענים כי התפתחותם של אמצעי התחבורה והתקשורת בעידן הגלובאלי מעצימה את הפערים החברתיים-כלכליים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, ויש הטוענים כי גורמים אלה תורמים לצמצום הפערים. הביאו שני נימוקים לכל אחת מהטענות. nnn לסיכום, הנתונים מראים שהפערים החברתיים-כלכליים ואי השוויון בין מדינות ובתוך מדינות בעידן הגלובאלי גדלו, למע ט תנודות קלות. הגידול העיקרי בפער הוא בין אלה שהם ניידים בעולם הגלובאלי או שיש להם יכולת לנייד את עצמם, לבין אלה שאינם ניידים. ואולם, פערים חברתיים-כלכליים אינם תוצאה בלתי נמנעת של תהליכי הגלובליזציה: מדיניות ממשלתית מושכלת יכולה בהחלט להשפיע על הפערים הנוצרים עקב תהליכים אלה, וזאת בעיקר על ידי השקעה בהון אנושי באמצעות שירותים חברתיים איכותיים, ובמיוחד בחינוך, בהשכלה ובהכשרה מקצועית. תהליכי הגלובליזציה ומעמד הביניים אחת מהשפעותיה של הגלובליזציה הכלכלית היא על גודלו של מעמד הביניים בחברה. מעמד הביניים הוא מונח חברתי כלכלי המגדיר את תושבי המדינה שהם בעלי יכולת כלכלית סבירה, אך אינם בעלי השפעה או עושר יוצאי דופן או ניכרים לעין. מעמד הביניים מוגדר על פי משקי בית שהכנסתם ברוטו נעה בין 75% ל- 125% מההכנסה הממוצעת. שכבה רחבה של מעמד ביניים נחשבת הכוח המניע של הכלכלה במדינות הדמוקרטיות המפותחות. ככל שמעמד הביניים בחברה רחב יותר ובעל הכנסה גבוהה יותר, יש בחברה רמה נמוכה יותר של אי-שוויון, נמנעים מתחים חברתיים וגוברות היציבות של החברה, יצרנותה וצמיחתה הכלכלית. השאלה כיצד משפיעים תהליכי הגלובליזציה על מעמד הביניים מעסיקה חוקרים רבים. מחקרים מראים כי יש מדינות שבהן לגלובליזציה הייתה השפעה רבה על הצטמקות מעמד הביניים )כך אירע, למשל, בארה"ב, באנגליה ואף בישראל(, ויש מדינות שבהן הביאו תהליכי הגלובליזציה להתרחבות מעמד הביניים )למשל, בהודו(. מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי 161

13 המשיל ות הגלובאלית " אם יש בעיות בחלק אחד של העולם והן לא מטופלות ביסודיות, בסופו של דבר הן מגיעות אליך הביתה " חלומנו הוא עולם ללא עוני בדומה למתקיים בתוך המדינה פנימה, כך גם במרחב הגלובאלי ניתן לדבר על שלושה מגזרים: המגזר הציבורי הגלובאלי, המגזר העסקי הגלובאלי והמגזר השלישי הגלובאלי. במסגרת כל אחד מהמגזרים פועלים גופים שונים, המשפיעים על מה שקורה במדינות השונות בתחום החברתי-כלכלי. יחד הם יוצרים את המשיל ות הגלובאלית. המגזר הציבורי הגלובאלי: הארגונים העל-מדינתיים קשרי הגומלין ההולכים ומתהדקים בין מדינות העולם הגבירו את תחושת האחריות והמחויבות של המדינות החזקות כלפי מדינות חלשות וכלפי אוכלוסיות חלשות, הסובלות מרעב, מעוני וממחלות. כדי להתמודד עם בעיות אלה, וכדי להגביר את רווחתה החברתית-כלכלית של אוכלוסיית העולם, הוקמו בעשורים האחרונים ארגונים על-מדינתיים: IGO(.)Intergovernmental Organizations - הארגונים הוקמו באמצעות הסכמים בין מדינות, במטרה להגביר את שיתוף הפעולה הבין-לאומי בהתמודדות עם בעיות שונות ובהשגת יעדים שונים. ארגון האומות המאוחדות )האו"ם(, שהוקם ב- 1945, לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא הארגון העל-מדינתי שחברות בו מספר המדינות הרב ביותר, והוא פועל, בין היתר, גם למען נושאים חברתיים-כלכליים. הוא עושה זאת באמצעות ארגונים-בנים המתמחים בתחומים שונים, למשל: ארגון הבריאות העולמי,)WHO( ארגון המזון והחקלאות,)FAO( תכנית המזון העולמית,)WFP( ארגון העבודה הבין-לאומי,)ILO( ועוד. גם האיחוד האירופי הוא ארגון כזה. בעולם יש כיום כ- 300 ארגונים על-מדינתיים גלובאליים, ועוד כ- 1,000 ארגונים אזוריים. שני ארגונים כלכליים על-מדינתיים בין-לאומיים שהשפעתם רבה הם "הבנק העולמי" ו"קרן המטבע הבין-לאומית", אשר מטרתם המוצהרת היא לקדם את הגלובליזציה הכלכלית ולסייע למדינות השונות בתחום החברתי-כלכלי: הבנק העולמי Bank( )The World - הוקם בשנת 1945, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, במטרה להלוות למדינות הזקוקות לכך סכומי כסף גדולים לשיקום נזקי המלחמה. כיום הבנק העולמי עוסק בעיקר במתן הלוואות, מענקים וסיוע טכני בתחומים שונים, כולל בניית תשתיות, בריאות וחינוך במדינות המתפתחות, למשל: פיתוח רשת דרכים וכבישים בנ פאל, תכניות חינוך בסודאן, ובניית סכר בי מ ת א ראל שבק ז ח ס ט אן. מקור המימ ון לפעולות הבנק העולמי הוא במדינות החברות בארגון וגם בשוק הפרטי. קרן המטבע הבין-לאומית Fund( )International Monetary - ארגון על-מדינתי המפקח על המערכת הפיננסית הגלובאלית. הארגון נוסד כדי לפקח על שוק חילופ י המטבע. כיום עיקר פעילותה של הקרן הוא בסיוע למדינות שנקלעו לקשיים כלכליים ויש להן חוב ענק. הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית ממוקמים בוושינגטון, ארה"ב, והם נשלטים על ידי המדינות המתועשות המתקדמות בעולם )ארה"ב ומדינות אירופה(. ארגונים אלה פרופ' ג'פרי סאקס, אוניברסיטת הרווארד ארגון העבודה הבין-לאומי ארגון הנאבק על זכויות העובדים בעולם, ופועל במיוחד נגד עבודת ילדים. הארגון פועל גם להבטחת תנאי עבודה הוגנים וזכויות לעובדים מבוגרים. הארגון מפרסם מחקרים על מצב העובדים בעולם, פועל בדרכים משפטיות כדי להגן על זכויות העובדים, ומארגן פעילות שנועדה למנוע רכישת מוצרים שיוצרו על ידי עובדים מנוצלים. ארגון המזון והחקלאות ארגון הפועל לביטול הרעב בעולם. פעולות הארגון מכ וונות לשפר את רמת התזונה, את תנובת החקלאות ואת חייהן של האוכלוסיות הכפריות, ולתרום לגידול כלכלת העולם. בין פעולותיו: סיוע במאבק נגד מחלות בעלי חיים, פעולות לסיוע חירום, פעולות של העברת מידע והעלאת מ ודע ות, ועוד. הבנק העולמי 162 מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי

14 פיתחו מדיניות המכ ונה "ק ונ ס נ ז וס ו ושינגטון", מדיניות שקבעה כי המדינות המבקשות סיוע בין-לאומי חייבות לאמץ צעדים נאו-ליבראליים שונים כתנאי לקבלת הסיוע, למשל: הטלת משמעת תקציבית )לצורך הקטנת הג ירעון(, צמצום ההוצאה הציבורית, הפחתת המסים, הסרת המגבלות על הסחר הבין-לאומי, הסרת המגבלות על מעבר ההון, הפרטה. אולם הדרישות שהציבו ארגונים אלה למדינות העניות והחלשות לא תמיד הביאו לתוצאות הרצויות ולשיפור הכלכלה במדינות אלה, ולעתים אף גרמו נזקים. 1 יתרה מזאת, ארגונים אלה דרשו מן המדינות החלשות דרישות מסוימות )למשל, ביטול מ כ סים(, אך לא דרשו את אותן דרישות מהמדינות החזקות, ובכך נהגו בחוסר ה וגנ ות. בעקבות זאת גברה הביקורת על הארגונים האלה ועל ארגונים על-מדינתיים אחרים. לארגונים אלה יש כוח רב והשפעה רבה, למרות שלא נבחרו בבחירות דמוקרטיות, והביקורת נסבה על כך שהם משתמשים בכוחם ובהשפעתם בעיקר לטובת המדינות החזקות השולטות בהם. הטענה היא כי מוסדות כלכליים בין-לאומיים חייבים לראות את האינטרס העולמי הכללי לנגד עיניהם, ולא רק את האינטרסים של המדינות החזקות השולטות במוסדות אלה. ואמנם, בשנים האחרונות הארגונים העל-מדינתיים מפגינים התחשבות רבה יותר באינטרסים של המדינות החלשות, ואף מצמצמים את הדרישות שהם דורשים כתנאי למתן תמיכה וסיוע. 1 במקרים אחדים המדיניות שכפתה קרן המטבע הבין-לאומית על מדינות מתפתחות כתנאי לסיוע, גרמה להן נזקים. כך, למשל, הקרן התנתה סיוע לארגנטינה בהפרטה של שירותי אספקת המים. ההפרטה הובילה לעליית מחירים אשר בעקבותיה רבים לא יכלו להרשות לעצמם שימוש במים נקיים. על תאילנד כפתה הקרן קיצוצים בהוצאות לצורכי בריאות, ואלה הביאו להתפשטות האיידס. לעומת זאת יש מקרים שבהם דרישותיהם של הארגונים העל-מדינתיים הביאו לתוצאות חיוביות. דוגמה לכך היא דרישת הבנק העולמי ממדינות שונות באמריקה הדרומית להתנות את מתן קצבאות הילדים בכך שהמשפחות יביאו את ילדיהן למרפאות לקבל חיסונים, או בכך שילדים יבקרו בבית הספר. יעדי הפיתוח של המילניום - Millennium Development Goals (MDG( חלון לרווחה במסגרת פעילותו של האו"ם - בשנת 2000 נפגשו מנהיגי העולם במטה האו"ם וחתמו על הצהרה משותפת, שבה הם מביעים את מחויבותם להתמודד עם העוני המשווע הקיים בעולם. ההצהרה כוללת 8 יעדים: 1. למגר את העוני והרעב הקיצוניים. 2. להבטיח חינוך יסודי. 3. לקדם את השוויון המגדרי ואת העצמת הנשים. 4. לצמצם את ממדי המוות בקרב הילדים. 5. לשפר את בריאותן של האימה ות. 6. להילחם במחלות קשות כמו איידס ומלריה. 7. להבטיח קיימ ות סביבתית. 8. לפתח שותפות גלובאלית למען ההתפתחות האנושית. המטרה היא להגשים את היעדים האלה עד לשנת היעדים הם עולמיים וגם מקומיים, וכל מדינה מתאימה אותם לצרכים הספציפיים שלה ושל תושביה. היעדים משמשים מסגרת משותפת, המאפשרת לקהילה הבין-לאומית לפעול יחד לקראת מטרה משותפת, ולהבטיח שכל אדם, בכל מקום בעולם, ייהנה מפירות הפיתוח האנושי. אם יוגשמו יעדים אלה יצטמצמו ממדי העוני בעולם למחצית, עשרות- מיליוני אנשים י ינצל ו, ורבים נוספים יקבלו את ההזדמנות ליהנות מהכלכלה הגלובאלית. מתוך הצהרת המילניום: "יש לנו חובה משותפת לקיים את עקרונות הכבוד האנושי, השוויון והיושר, ברמה הגלובאלית. כמנהיגים יש לנו, אם כן, מחויבות כלפי כל תושבי העולם, בעיקר החלשים שבהם, ובמיוחד לילדי העולם, שלהם שייך העתיד."? א. האם הייתם מוסיפים יעדים לרשימה? האם הייתם משמיטים יעדים? הסבירו. ב. איזה מהיעדים שברשימה רלוונטי למדינת ישראל? איזו מסקנה אפשר להסיק מכך? ג. בדקו באתר MDG מה מצב ההתקדמות באחד מהיעדים שפורטו, והציגו את הממצאים. מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי 163

15 עוד ארגונים על-מדינתיים שכדאי להכיר הם: G8 )Group of Eight) - צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, קנדה, רוסיה, בריטניה וארה"ב - פורום המדינות הדמוקרטיות המתועשות, העורכות מדי שנה מפגש פסגה כדי לדון בנושאים שחשיבותם משותפת לכולן: בריאות, עבודה, פיתוח כלכלי וחברתי, סביבה ועוד. ארגון הסחר העולמי Organization(,)WTO - World Trade שהוקם בשנת 1995 ושם לו למטרה לשפר את רווחת התושבים של המדינות החברות בו באמצעות מעבר חופשי של סחורות ושירותים ברחבי העולם. מטה הארגון יושב בז'נבה שבשווייץ, וחברות בו כיום למעלה מ- 150 מדינות. ארגון הסחר העולמי פועל בדרך של משא ומתן המוביל להסכמים המסדירים תחומי סחר שונים. הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי Co-operation) OECD - Organisation for Economic (and Development - ארגון בין-לאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה והשוק החופשי. מטרות הארגון: לפעול להשגת צמיחה כלכלית, תעסוקה, עלייה ברמת החיים ויציבות כלכלית במדינות החברות בו, לסייע לצמיחה במדינות שאינן חברות בו, ולתרום לגידול בסחר העולמי.? 1. ישראל התקבלה כחברה בארגון OECD בשנת.2010 א. בא ילו דרישות נאלצה ישראל לעמוד כדי להתקבל לארגון זה? ב. איזו תועלת רוצה המדינה להפיק מחברותה בארגון? היעזרו באתר האינטרנט של משרד האוצר ובמקורות מידע נוספים. 2. בחרו ארגון על-מדינתי נוסף הפועל למטרות חברתיות-כלכליות, וכתבו עליו. חלון לרווחה מח ויב ות גל ו באלית בע ת ות משבר אסונות טבע ואסונות סביבתיים מחוללים נזקים עצומים תוך זמן קצר ומותירים את האוכלוסייה באזורים הנפגעים במצבים קשים ביותר. אירועים אלה מצריכים לרוב מעורבות של גורמים רבים - הן בטווח הקצר, בהענקת סיוע חירום להצלת חיים, והן בטווח הארוך יותר, בשיקום ההריסות ובבנייה מחדש. במקרים של אסונות טבע מתגייסות המדינות המפותחות לסייע למדינות העניות והחלשות יותר, שפעמים רבות אינן מסוגלות להתמודד עם האסון בעצמן. בארגון האומות המאוחדות קיים משרד האחראי לתיאום כל הפעולות ההומניטאריות הנדרשות בעת אסון. גם ארגון הצלב האדום הוא ארגון בין-לאומי שחברות בו מדינות רבות, ומטרתו לסייע לכל אדם המצוי במצוקה. ארגון זה פועל ברחבי העולם במצבים של מלחמה, סכסוך או אסונות טבע, והוא מגיש סיוע הומניטארי לנפגעים. גם מדינות בודדות מגלות אחריות ומחויבות גלובאלית, והן מתגייסות לא אחת לסייע למדינות אחרות - לבדן או בשיתוף עם מדינות אחרות. בין המדינות המעניקות סיוע למדינות אחרות נמצאת גם ישראל, הפועלת באמצעות גופים שונים, למשל: מש"ב - המחלקה לשיתוף פעולה בין-לאומי - היא סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל, הפועלת במסגרת משרד החוץ הישראלי ומגישה סיוע למדינות שונות במגוון רחב של תחומים כגון חקלאות, רפואה, קידום מעמד האישה ועוד. סיוע ראשוני של מזון ומים מוגש לתושבי צפון יפן ע"י הצבא האמריקני אחרי רעידת האדמה והצונאמי שהתרחשו באזור במארס מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי

16 המגזר העסקי הגלובאלי: התאגידים הרב-לאומיים את המגזר העסקי הגלובאלי מרכיבים התאגידים הרב-לאומיים. התאגידים הרב-לאומיים כורים, שואבים, מזקקים ומפיצים את רוב משאבי האנרגיה בעולם; הם בונים את תחנות הכוח בעולם; הם מייצרים את רוב רובם של המטוסים, המכוניות והלוויינים, וכן את המחשבים ומוצרי האלקטרוניקה המשמשים ברוב הבתים בעולם; הם גודעים עצים ומייצרים כמעט את כל הנייר, המוצרים הכימיים, התרופות ומוצרי הביוטכנולוגיה; הם מגדלים את רוב התבואה בעולם, ומעבדים ומשווקים חלק ניכר מהמזון בעולם. בין התאגידים הרב-לאומיים הגדולים בעולם מצויות החברות פורד, טויוטה ופולקסוואגן )כלי רכב(; אקסון וש ל )נפט, גז, פחם(; מיקרוסופט, י.ב.מ., ג'נרל אלקטריק וסוני )מחשבים ואלקטרוניקה(; יוניליבר ונסטל ה )מזון(, ועוד חברות רבות, שכולנו מכירים. התאגידים הרב-לאומיים מחזיקים ברוב העושר המצוי בעולם, ולעתים הם הרבה יותר עשירים ממדינות רבות, אפילו המפותחות שבהן. כך, למשל, בשנת 2007 היה מחזור המכירות של חברת ו ול-מ א רט, הרשת הקמעונאית הגדולה בעולם, 351 מיליארד דולר - גבוה מהתמ"ג של פרו, מצרים, הפיליפינים וסינגפור יחד. התמ"ג של ישראל בשנה זו היה נמוך ממחזור המכירות של חברת מיצובישי. כזכור, מדינות רבות חפצות בכניסתם של התאגידים הרב-לאומיים לתחומן, שכן הן מעוניינות ליהנות מפירות פעילותם ולקדם את כלכלתן. אך מאחר שהתאגידים הרב- לאומיים מחויבים כלפי ההנהלות שלהם ובעלי המניות שלהם בלבד, ואינם מחויבים כלפי שום מדינה או אוכלוסייה, הם פועלים במדינות שבהן הכי כדאי להם לפעול, ועלולים לעזוב מדינות שהפעילות בהן כבר אינה כדאית. 1 העוצמה הכלכלית המצויה בידי התאגידים הרב-לאומיים מובילה לירידת כוחן והשפעתן של הממשלות, ולעלייה בכוחם ובהשפעתם של התאגידים. הכלכלה הלאומית של מדינות רבות שבויה בידיהן של תאגידים אלה, והממשלות השונות עושות מאמצים ל רצות אותם ולמשוך אותם לפעול בתחומן. התאגידים הרב-לאומיים אף פועלים רבות כדי להשפיע על קובעי המדיניות לטובת קידום האינטרסים שלהם: השגת הטבות מס, מניעת התארגנויות של עובדים, מניעת חקיקתם של חוקי מגן ועוד. ריכוז ההון בידי גופים עסקיים גדולים ועשירים אלה מוביל לטענה כי מי ששולטות כיום בעולם הן התאגידים הרב-לאומיים, ולא הרשויות השלטוניות הנבחרות. " אחריותו החברתית של עסק היא למקס ם את רווחיו מילטון פרידמן, כלכלן אמריקני בן זמננו, זוכה פרס נובל לשנת 1976? תאגידים עולמיים שולטים כיום בשליש משוק המזון המעובד בעולם. 5 תאגידים שולטים ב- 75% ממסחר הדגנים הבין-לאומי. 6 תאגידים מנהלים 75% משוק חומרי הדישון בעולם. 2 תאגידים שולטים בחצי משוק הבננות. 3 תאגידים שולטים ב- 85% משוק התה העולמי. מה משמעותם של נתונים אלה? לטובת מי פועל מצב זה? ובמי הוא פוגע? הסבירו. 2.א. כיצד משפיע, לדעתכם, כוחו של המגזר העסקי הגלובאלי על התהליך הדמוקרטי של גיבוש מדיניות חברתית-כלכלית על ידי רשויות השלטון במדינות שונות? הסבירו. ב. חפשו ידיעה עיתונאית שעוסקת בהשפעה של תאגידים רב-לאומיים על קביעת מדיניות חברתית-כלכלית )בארץ או בעולם(. הסבירו: מה מבקש התאגיד הרב-לאומי להשיג? באילו אמצעים הוא נוקט? האם יש בפעילותו משום פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה? התאגידים הרב-לאומיים הגדולים בעולם, 2007 התאגיד 1. ו ול-מארט )רשת קמעונאות( )Wal-Mart stores( 2. אקסון מובייל )דלק( )Exxon Mobil( 3. רויאל דויטש ש ל )אנרגיה( )Royal Dutch Shell( 4. בי.פי. )BP( )נפט וגז( 5. ג'נרל מוטורס )מכוניות( )General Motors( מקור: הבנק העולמי, 2008 מחזור מכירות )במיליארדי דולרים( ראו הדיון בעמ' 141 בנושא האחריותיות, בפרק העוסק במדיניות ההפרטה. נושא זה רלוונטי ביתר שאת כשמדובר בתאגיד רב-לאומי. מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי 165

17 המגזר השלישי הגלובאלי: החברה האזרחית הגלובאלית גם במישור הגלובאלי קיימת חברה אזרחית ובה תנועות חברתיות, קבוצות אזרחים וארגונים בין-לאומיים, לא-ממשלתיים INGO(.)International Non-Governmental Organizations - כל אלה פועלים למען מטרות משותפות בתחום החברתי-כלכלי. קבוצות וארגונים אלה עוסקים בנושאים כגון עוני, רעב ומחלות; איכות הסביבה; תנאי העסקה; זכויות האדם ועוד. הם מגייסים חברים במדינות רבות ומכוונים את הפעילות שלהם לכל העולם. ארגונים אלה הם שחקנים חדשים יחסית במשיל ות הגלובאלית, ועל אף שאין להם בהכרח כוח כלכלי או פוליטי רב, יש להם השפעה ניכרת, בזכות יכולתם להעלות נושאים לסדר היום הציבורי ולהשפיע על דעת הקהל. הנה דוגמאות לארגוני חברה אזרחית גלובאליים ולפעילותם בתחומים שונים: ארגונים בין-לאומיים למען סחר הוגן שיטת "הסחר ההוגן" Trade"( )"Fair היא שיטה אלטרנטיבית לשיטת הסחר הר וו חת כיום בעולם, שיטת "הסחר החופשי". הסחר החופשי, הפועל כדי להפיק רווחים, כולל לעתים יחס לא הוגן למגזר היצרני )החקלאים בשדות הקפה, הפועלים בסדנאות היזע וכו'(: שכר המצוי מתחת לשכר המינימום המקומי, איסור על התארגנות היצרנים באיגודי עובדים, שעות עבודה מרובות, ולפעמים אף פגיעה פיזית בעובדים. שיטת הסחר ההוגן, לעומת זאת, מאפשרת ליצרנים להיחלץ ממעגל הסחר החופשי ונותנת להם אפשרות למחייה הוגנת, תוך שמירה על אורח חייהם: על ידי מסחר המתקיים ישירות עם היצרן, ללא תיווך של תאגיד בעל מטרות רווח, ותוך מתן כבוד ליצרן. ארגון )Fairtrade Labelling Organizations International) FLOI הוא ארגון בין-לאומי המורכב מ- 24 ארגונים הפועלים למען סחר הוגן. הארגון מפתח תקנים של סחר הוגן, מסייע ליצרנים ולמגדלים מקומיים ליהנות מסחר הוגן, ומקדם את עקרונות הסחר ההוגן בעולם כולו. ארגון זה אחראי להנהגת השימוש בסימון הסחר ההוגן - סימון המאשר כי הסטנדרטים הבין-לאומיים לסחר הוגן התמלאו. כרזה של ארגון לעידוד סחר בין-לאומי הוגן )FTRN( ארגונים בין-לאומיים למען צדק חברתי "שיח" - דיאלוג על צדק חברתי וסביבתי, הוא יוזמה של ארגון במעגלי צדק" ליצירת רשת חברתית גלובאלית, שבה יקחו חלק פעילים ואנשי מקצוע מנוסים מתחום הצדק החברתי והסביבתי מישראל, מצפון אמריקה ומאירופה, במטרה ליצור קשר ושיתוף פעולה בנושאים שבהם יש חזון משותף ומחויבות לצדק ולתיקון עולם. יוזמת שיח" שואבת השראה מהערכים היהודיים כפי שהם באים לידי ביטוי במורשת ישראל. ארגונים בין-לאומיים לפעולה נגד העוני הקריאה הגלובאלית לפעולה נגד העוני - GCAP( - )The Global Call to Action Against Poverty - היא שותפות של איגודי עובדים, ארגונים לא-ממשלתיים עולמיים, תנועות נשים ונוער, קבוצות קהילתיות ודתיות, ואחרים, במטרה לקרוא לפעולתם של מנהיגי העולם לממש את הבטחתם למגר את העוני ואת חוסר השוויון בעולם. הלוגו של ארגון "שיח" כרזה של ארגוני הקריאה הגלובאלית לפעולה נגד העוני 166 מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי

18 ח ל ו ן ל ר ו ו ח ה התנועה נגד הגלובליזציה קבוצה מיוחדת של ארגוני חברה אזרחית גלובאליים היא קבוצת הארגונים המתנגדים לגלובליזציה. זה איננו ארגון אחד אלא מכלול של אלפי ארגונים אזרחיים בעלי מטרות שונות, הקיימים במקומות שונים ברחבי העולם והם מכונים "התנועה נגד הגלובליזציה" Movement"(.)"Anti-Globalization בתנועה נכללים ארגוני צרכנים, איגודים מקצועיים, ארגונים למען זכויות עובדים, ארגוני איכות הסביבה, ארגוני זכויות האדם, ארגוני חקלאים מהמדינות המתפתחות, ארגוני זכויות בעלי חיים, ארגונים פמיניסטיים ועוד. יש גם ארגוני-גג בין-לאומיים הפועלים לתיאום בין הארגונים השונים, ובהם: - "הפורום החברתי העולמי" - WSF - World Social Forum - העורך פגישות שנתיות שמארגנת התנועה לצדק גלובאלי. PGA- - Peoples' Global Action - יוזמה לשיתוף ותיאום בין ארגוני מחאה חברתיים. FOEI- - Friends of the Earth International - רשת חברתית של עשרות ארגוני איכות סביבה מהעולם כולו. הפגנה המונית נגד הגלובליזציה, שנערכה בסיאטל, ארה"ב, בשנת 1999, בעת קיומו של מפגש "ארגון הסחר העולמי" בעיר, תיזכר כאירוע הראשון של אנטי-גלובליזציה. כ- 50,000 איש, החברים בכ- 12,000 ארגונים, השתתפו בהפגנה. מאז הולכת ומתפתחת פעילותה של התנועה האנטי-גלובאלית. עיקר המאבק של הארגונים האנטי-גלובאליים מופנה נגד החברות הרב-לאומיות וההשקפה הנאו-ליבראלית שהן מקדמות. ארגונים אלה לוחמים כדי להעלות לסדר היום הציבורי את חוסר הצדק החברתי והסביבתי בעולם. בשנים האחרונות מפגשי פסגה של כל המוסדות הגלובאליים, כולל מפגשים של הבנק העולמי, קרן המטבע הבין-לאומית, מדינות G8, האיחוד האירופי ועוד - ל ו ו כולם בהפגנות ובמחאה. הארגונים האנטי גלובאליים פועלים בכמה נושאים בעיקר: הגבר ת השקיפות וההגינות בפעולתם של הארגונים העל-מדינתיים. שיפור תנאי העסקת עובדים במדינות המתפתחות, ושמירה על זכויות העובדים במדינות הרווחה הדמוקרטיות. שמירה על איכות הסביבה. הגנה על יצרנים מקומיים ויצרנים קטנים אל מול התאגידים הרב-לאומיים. חלוקה שוויונית יותר של העושר בין מדינות העולם. בנוסף להפגנות נוקטת התנועה נגד הגלובליזציה גם באמצעים משפטיים כדי לחייב את התאגידים הרב-לאומיים לנהוג על פי א מ ות מידה מוסריות בפעילותם הכלכלית. דוגמה לכך היא תביעת ענק שהגישו עובדים בארבע חברות הלבשה רב-לאומיות נגד תנאי העסקתם הפוגעניים, שמאחוריה עמדו ארגונים לשמירת זכויות עובדים, כמו Exchange" "Global ו-" Watch."Sweatshop העובדים זכו בתביעה זאת. הפגנה נגד הגלובליזציה בעת כינוס ארגון הסחר העולמי, 2005 הפגנה של התנועה האזרחית - Justice - Mobilization for Global נגד הבנק העולמי מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי 167

19 ח ל ו ן ל ר ו ו ח ה ההתמודדות הגלובאלית עם בעיות איכות הסביבה הזכות לאיכות סביבה ראויה היא זכות חברתית-כלכלית שחשיבותה הולכת וגוברת בעידן הגלובאלי, שבו מפגעים סביבתיים רק הולכים ומתר בים. הגלובליזציה הכלכלית תרמה לא מעט לפגיעה בסביבה: הפיתוח התעשייתי המהיר במדינות שונות בעולם, וההרחבה העצומה של התשתיות )מים, חשמל, תחבורה ותקשורת(, הגדילו את השימוש במשאבי הטבע )גז, נפט, פח, מים, עץ(. התוצאה היא שגדלה כמותו של הזיהום הנפלט לסביבה. בד בבד גרמו תהליכי הגלובליזציה לעלייה ברמת החיים של אוכלוסיות רבות בעולם. העלייה ברמת החיים מגבירה את הצריכה, וצריכה מוגברת מייצרת פסולת המזיקה לסביבה. עד שנות ה- 50 וה- 60 של המאה העשרים הייתה הגישה המרכזית לאיכות הסביבה מקומית, והטיפול בבעיות הסביבה התבצע בכל מדינה בנפרד. אולם מפגעים סביבתיים לא תמיד "מתחשבים" בגבולות מדיניים. כך, למשל, זיהום מימיו של נהר הזורם במדינה מסוימת באזור המקורות של הנהר, עלול להתפשט ולהגיע עם זרם המים עד ש פ כ ו של הנהר ועד לים )הנמצאים לעתים בתחומיה של מדינה אחרת(. לכן החלה להתפתח בעולם גישה חדשה, הגישה הגלובאלית, שלפיה כדור הארץ הוא מערכת שלמה אחת שבה כל שינוי מקומי יכול להשפיע על העולם כולו ועלול לה פ ר את האיזון של המערכת כולה, ולכן יש לטפל בבעיות סביבתיות מסוימות באופן גלובאלי. אחת הדוגמאות לבעיה סביבתית הדורשת גישה גלובאלית להתמודדות עמה היא התופעה המכ ונה ההתחממות הגלובאלית: מדובר בעלייה שנצפתה במהלך מאה השנים האחרונות בטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ, וההמשך הצפוי של מגמת ההתחממות בעתיד. חוקרים סבורים כי ההתחממות נגרמת עקב פעילות האדם, על ידי פליטת גזים שונים, בעיקר פחמן דו-חמצני, אל הא ט מ וס פ ר ה. להתחממות כדור הארץ יש כבר כיום תוצאות קשות, שנראה כי יגברו עם הזמן: הפשרת קרחונים, עליית מפלס פני הים, התגברות אירועים של בצורת או שיטפונות קשים, ועוד. עוד דוגמה היא הידלדל ות שכבת הא וז ון המקיפה את כדור הארץ. גז הא וז ון מצטבר בגובה של ק"מ מעל לפני הקרקע. הא וז ון מגן על פני כדור הארץ מפני הקרינה המסוכנת של השמש, הקרינה הע ל-ס ג ול ה. החוקרים מצאו קשר בין הפגיעה בשכבה לבין השימוש ההולך וגובר בקבוצת גזים הנקראים "פ ר א ונ ים" )כלומר, פ ל וא ור ופחמן(. בנוגע לבעיה זאת, הקהילה הבין-לאומית נחלצה לפעולה מהירה, ורוב מדינות העולם חתמו על א מ נ ות שבהן התחייבו להפסיק את הייצור והשימוש בפראונים. ואכן, בשנים האחרונות ניכרת ירידה בהיקף התופעה. מומחים מעריכים כי אם תימשך הפעילות הבין-לאומית, צפויה התאוששות מלאה של שכבת האוזון באמצע המאה ה- 21. בהתמודדות הגלובאלית עם הנושאים הסביבתיים נוטלים חלק שלושת המגזרים - המגזר הציבורי הגלובאלי, המגזר הפרטי הגלובאלי והמגזר האזרחי הגלובאלי. נתבונן בדוגמאות לפעילות של כל אחד ממגזרים אלה בנושא ההתמודדות עם בעיית ההתחממות הגלובאלית. לזיהום אין דרכון" שמעון פרס, הנשיא ה- 9 של מדינת ישראל, בנאום בוועידת קופנהאגן, 2009 ה- 16 בספטמבר נקבע על ידי ארגון האומות המאוחדות כיום הבין-לאומי לשימור שכבת הא וז ון בתמונה: כרזה של - UNEP ארגון הסביבה של האומות המאוחדות 168 מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי

20 ? המגזר הציבורי הגלובאלי ועידות בין-לאומיות בהשתתפות מדינות שונות מתכנסות כדי לעסוק בנושאים סביבתיים גלובאליים. "ועידת האו"ם לסביבה ופיתוח" )"ועידת ריו"( התכנסה ב- 1992, והשתתפו בה כמעט כל מדינות העולם )וכן מאות ארגונים לא ממשלתיים מכל רחבי העולם(. הוועידה הייתה הראשונה שניסחה סדר יום סביבתי עולמי - "אג'נדה 21". אחת האמנות שנחתמו בוועידת ריו נוגעת לטיפול בבעיות האקלים והתחממות כדור הארץ. פרוטוקול קיוטו )הידוע גם בשם "אמנת קיוטו"( הוא תוספת לאמנת האקלים שנחתמה בריו. מדינות שחתמו על הפרוטוקול מתחייבות להפחית פליטת פחמן דו-חמצני ו- 5 גזי חממה אחרים, וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ. אולם, לא כל המדינות חתמו על פרוטוקול קיוטו, וגם המדינות החתומות לא תמיד עומדות ביעדים שנקבעו בו. ציון דרך נוסף הוא ועידת קופנהאגן, שהתכנסה בשנת הציפיות מוועידה זו היו רבות, אך למרבה האכזבה היא הסתיימה ללא כריתת הסכם מחייב בנושא האקלים והתחממות כדור הארץ. בדצמבר 2010 התכנסה ועידה נוספת בנושא זה, הפעם במכסיקו. הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים Intergovernmental) )Panel on Climate Change הוא גוף בין-לאומי העוסק בסיכום העדויות המדעיות על ההתחממות הגלובאלית, ומציג את הסיכונים הנובעים ממנה. הפאנל הוקם בשנת 1988 על ידי שני ארגונים של האו"מ - הארגון המטאורולוגי העולמי )WMO( ותכנית הסביבה של האו"ם,)UNEP( ועל ידי ממשלותיהן של המדינות החברות באו"ם. הפאנל קיבל, בשיתוף עם א ל ג ור מארצות הברית, את פרס נובל לשלום לשנת 2007, על פעילותם להגברת המ ודע ות לשינוי האקלים ולהתחממות העולמית. קראו על ועידת קופנהאגן באתר "אדם טבע ודין", וכתבו: מדוע לא הגיעו מדינות העולם שהשתתפו בוועידה להסכמה לגבי פעולה משותפת בנושא התחממות כדור הארץ? פרטו את 3 המחלוקות העיקריות שמנעו את ההסכמה. המגזר העסקי הגלובאלי תהליכי הייצור של מוצרים רבים דורשים אנרגיה המשחררת את הגזים הגורמים להתחממות הגלובאלית. אחד האמצעים להתמודדות עם בעיה זאת הוא צמצום הפסולת הנוצרת בגלל צריכה מוגברת של מוצרים אלה. בחלק מהתאגידים הרב-לאומיים יש מ ודע ות סביבתית והם פועלים לצמצום האריזות שלהם מטעמים של איכות הסביבה. כך, למשל: ענקית הקמעונא ות "וולמארט" דורשת מ- 66 אלף הספקיות שלה לצמצם את השימוש באריזות, והיא מעניקה להן נקודות ומת גמלת אותן בהתאם לעמידתן בדרישותיה; למשחת השיניים "ק ר ס ט" פותחה שפופרת הנמכרת ללא קופסה; אסתי לאודר ) ב ש מים וקוסמטיקה( פיתחה שפופרות ופקקים העשויים מ- 80% אלומיניום ממוחזר; ונסטל ה ווטרס, המחזיקה במותגים רבים בשוק המים המינראליים בארה"ב, טוענת כי חסכה 9 מיליון טונות נייר ב- 5 השנים האחרונות על ידי שימוש בתוויות קטנות יותר על גבי הבקבוקים. גם סטארבקס, רשת בתי הקפה האמריקנית, המפעילה סניפים בכל העולם, פועלת למען הסביבה: היא מציעה ללקוחותיה להגיע לסניפי הרשת עם כוס ת רמית משלהם, ולקבל הנחה של עשרה סנט על הקפה. לדברי הרשת, ב השתמשו לקוחות בכוסות שהביאו מהבית יותר מ מיליון פעמים, וכך נחסכו 266 טונות של נייר. המגזר האזרחי הגלובאלי ארגונים שונים פועלים למען הסביבה. דוגמה לאחד מארגונים אלה הוא ארגון - GREENPEACE ארגון עצמאי בין-לאומי, הממומן מכספי תרומות בלבד. ארגון זה פעיל בתחומים שונים, ובהם: זירוז מהפכת האנרגיה כדי להתמודד עם בעיית התחממות כדור הארץ והשינויים באקלים. הגנה על האוקיינוסים על ידי מלחמה בד יג הרסני וקידום שמורות ימיות. הגנה על יערות העולם ועל האנשים ובעלי החיים התלויים בהם. יצירת עולם נקי מרעלים על ידי עידוד חלופות לחומרים מסוכנים במוצרים שונים. אלה הן רק חלק מפעולות רבות שארגון זה וארגונים אחרים עושים להעלאת המ ודע ות וההשפעה על מדינות ועל מקבלי החלטות להתמודד עם בעיות סביבתיות עולמיות. בוועידת האקלים שהתקיימה בשנת 2010 במכסיקו הפריח ארגון GREENPEACE כדורים פורחים ועליהם סיסמאות להצלת האקלים ולמניעת התחממותו של כדור הארץ מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי 169

21 מדינת הרווחה בעידן הגלובאלי בעידן הגלובאלי כל מדינה נדרשת להכריע באיזו מדיניות תנקוט, ועד כמה תשתלב בתהליכי הגלובליזציה הכלכלית. לכאורה זוהי החלטה ריבונית שכל מדינה יכולה להחליט, אך למעשה, מדינה הבוחרת להשתייך לעולם המערבי, המודרני, הצומח, אינה יכולה שלא להשתלב בכלכלה הגלובאלית במידה זו או אחרת. כיצד משפיעה ההשתלבות בכלכלה הגלובאלית על מדינת הרווחה, כלומר, על יכולתה של המדינה להמשיך ולקיים מדיניות רווחה? הדעות בשאלה זאת חלוקות: יש הסבורים כי ההשתלבות בכלכלה הגלובאלית מחייבת את המדינה לצמצם את הוצאותיה בנושאי רווחה. לפי דעה זאת, מדינה המבקשת להשתלב בכלכלה הגלובאלית אינה יכולה להתערב יתר על המידה בשוק העבודה ובעל ות העבודה - היא חייבת להפחית את המסים שהיא מטילה כדי למשוך אליה משקיעים זרים, והתוצאה היא שעליה לצמצם את הוצאותיה על שירותים חברתיים. 1 יתרה מזאת: כפי שראינו, הארגונים העל-מדינתיים )הבנק העולמי וקרן המטבע הבינ"ל( עשויים גם הם לכפות עליה צעדי מדיניות ליבראליים, כגון צמצום הג ירעון, צמצום בהוצאות והפרטה. כל אלה מובילים לצמצומם של הסדרי הרווחה שהמדינה מעניקה לאזרחיה. יש הסבורים כי ההשתלבות בכלכלה הגלובאלית לא בהכרח מחייבת צמצום בהוצאות המדינה בנושאי רווחה. לפי דעה זאת, תהליכי הגלובליזציה מאתגרים את מדינת הרווחה, והם אכן דורשים מקובעי המדיניות לתת את דעתם לצעדי תגובה ולהתאמה של הסדרי הרווחה למציאות המשתנה. ואולם, השתלבות בכלכלה הגלובאלית לא בהכרח מחייבת הפחתה של מסים וצמצום בהוצאות הרווחה. מסים גבוהים אינם השיקול היחיד שמשקיעים זרים שוקלים בבואם לבחור באיזו מדינה להשקיע. שיקול חשוב לא פחות ששוקלים המשקיעים הזרים הוא, למשל, איכותו של ההון האנושי במדינה, איכות המושגת על ידי השקעה בחינוך ובהשכלה, בבריאות וברווחה. לכן, לפי גישה זאת, כדי להשתלב בכלכלה הגלובאלית יש להרחיב דווקא את הוצאות המדינה ולהשקיע בחינוך, בבריאות וברווחה. להוכחת טיעוניהם מביאים בעלי גישה זאת דוגמאות למדינות שונות - שוודיה, למשל - אשר השתלבו בכלכלה הגלובאלית ועם זאת שמרו על רמת הוצאותיהם החברתיות או אפילו הגדילו אותן. כמו במקרים אחרים, גם במקרה זה זוהי החלטה של מדיניות, המבוססת על ערכים ועל השקפת עולם באשר למידת מחויבותה של המדינה כלפי רווחתם של אזרחיה, ובעידן הגלובאלי יש להחלטה זאת משנה תוקף. חלון לרווחה " יש דבר אחד גרוע מפלישה של חברות רב-לאומיות: אי פלישה של חברות רב-לאומיות אולריך בק, סוציולוג גרמני בן זמננו 1 התופעה שלפיה מדינות מפחיתות את המסים שהן גובות במטרה למשוך לתוכן השקעות זרות, מכ ונה "המרוץ לתחתית". אזרח ות מול ת ושב ות בעידן הגלובאלי בעידן הגלובאלי, בשל המעבר החופשי יותר של בני האדם ממדינה למדינה, רבים מתגוררים במדינות כתושבים ולא כאזרחים. התפתחות זאת מעמידה בסימן שאלה את העיקרון שמדינת הרווחה המסורתית התבססה עליו - עקרון האזרחות. אם בעבר נבעו הזכויות החברתיות- כלכליות מן האזרחות והוענקו לאזרחים בלבד, כיום מדינות הרווחה המפותחות נאלצות יותר ויותר להתמודד עם מעמדם ועם זכויותיהם של תושבים שאינם אזרחים. זאת בהתייחס הן למהגרי עבודה לא מיומנים, והן לעובדי תעשיות העילית )הייטק(, הנעים ממדינה למדינה בעקבות ה" relocation " - מיקום מחדש של החברה הבין-לאומית שהם עובדים בה, בסניף אחר ובמדינה אחרת. השאלה היא: עד כמה המדינה מחויבת כלפי אנשים אלה, שהם תושבים אך אינם אזרחים. נראה כי בד בבד עם הסרת הגבולות הפיזיים בין המדינות מתחזק מעמד התושב ות כאמת מידה להענקת זכויות חברתיות-כלכליות. 170 מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי

22 מעמד העובד במדינת הרווחה בעידן הגלובאלי לשינויים הרבים המתרחשים בעולם בעקבות תהליכי הגלובליזציה הכלכלית יש השפעה רבה על אופיו של שוק העבודה ועל מעמד העובד במדינות הרווחה המפותחות. הצורך לעמוד בתחרות הגוברת בשוק העבודה, מבית ומחוץ, השימוש הגובר בשיטות מיקור החוץ ובהוצאת הייצור למדינות אחרות, הגידול במספרם של מהגרי העבודה - כל אלה ועוד גורמים לה יחלשות מעמדם של העובדים. מאחר שניתן להשיג בקלות עובדים זולים יותר, כגון מהגרי עבודה הבאים מחוץ למדינה - יורד כוח המיקוח של העובדים המקומיים, ונפתח פתח להרעת תנאי העבודה, גם לאלה וגם לאלה. אם בעבר נהנו העובדים במדינות הרווחה הדמוקרטיות מחוקי מגן נדיבים ומאיגודי עובדים חזקים, אשר הגנו עליהם ודאגו לכך שזכויותיהם י יש מר ו, הרי כיום, עם ההשתלבות בשוק הגלובאלי, כוחם של האיגודים נחלש, השמירה על הזכויות התרופפה, והמעבידים יכולים לנצל את העובדים ולפגוע בזכויותיהם בקלות רבה יותר, שכן תמיד יימ צ א עובד זול יותר. יתרה מזאת, בעידן הגלובאלי עבר שוק העבודה תהליך של "הגמשה". בניגוד לשוק העבודה המסורתי, שוק העבודה הגמיש אינו כולל הסכמי שכר קיבוציים שהושגו על ידי איגודי עובדים חזקים. את מקומם של אלה תופסים חוזים אישיים: כל עובד מנהל משא ומתן על שכרו ועל תנאיו בעצמו. התוצאה היא, לעתים, שכר חודשי גבוה יותר, אך הגנה פחותה על העובד, ה עדר תנאים סוציאליים וה עדר ביטחון תעסוקתי. המעביד זכאי לסיים את חוזה העבודה בכל עת, ולעובד אין זכות לערער על כך. שוק עבודה גמיש פועל, אם כן, לטובת המעסיקים. מבחינת העובדים - שוק עבודה גמיש מותיר אותם ללא הגנות ועלול לפגוע בהם, במיוחד בטווח הארוך. גם היווצרות מעמד של "עובדי קבלן" הושפע רבות מן הגלובליזציה הכלכלית. כאמור, הצורך לצמצם עלויות כדי לעמוד בתחרות הגלובאלית הביא להתפתחותה של שיטת מיקור החוץ, שבה החברה מעבירה חלק מפעילותה לביצוען של חברות אחרות. פעמים רבות חברות אלה הן חברות כוח אדם: הן שוכרות עובדים זמניים לביצוע העבודה - עובדי קבלן. עובדים אלה עובדים ללא קביע ות וביטחון תעסוקתי, שכרם נמוך, ופעמים רבות לא משלמים להם תנאים סוציאליים. לקיומו של מעמד עובדי הקבלן יש השפעה על מעמדם של שאר העובדים במשק - ברגע שאפשר להעסיק עובדי קבלן ולשלם פחות, גם שכרם של העובדים הקבועים צפוי לרדת, וכך גם תנאי עבודתם. נורמות ההעסקה במדינה משתנות, והחברה הופכת מחברה המאופיינת בדאגה לעובדיה ושמירה על זכויותיהם, לחברה שבה מעמדו של העובד נמוך והמחויבות כלפיו נמוכה.? 1. קראו ב על מודל תעסוקה בשם,flexicurity שפותח בדנמרק, והסבירו כיצד המודל מסדיר את הניגוד בין גמישות לבין ביטחון בשוק העבודה. 2. קראו ב את המאמר "הגלובליזציה הרחיבה את הפערים בחברה", וכתבו כיצד מדינת הרווחה יכולה לסייע לאוכלוסייתה להתאים את עצמה לשוק העבודה בעידן הגלובאלי. 3. מה דעתכם: האם בעידן הגלובאלי מדינת הרווחה צריכה לקבל על עצמה את ההגנה החברתית-כלכלית גם על תושבים, ולא רק על אזרחים? האם תושבים שאינם אזרחים צריכים לשאת בנטל החובות במדינת הרווחה? מן העיתונות קודאק סגרה בשנתיים האחרונות את מערך הייצור שלה בישראל ופיטרה כ- 250 עובדים. ]...[ מהלך הפיטורים נעשה כחלק מהחלטה של קודאק העולמית להעביר את הייצור שלה לסין. המהלך עלה במקומות עבודתם של 3,000 עובדים ברחבי העולם ]...[. עשרות ממפוטרי קודאק גויסו מחדש לעבודה במפעלים המשמשים כקבלני משנה של קודאק ]...[. העובדים שעברו למיקור חוץ קיבלו פיצויי פיטורים כפי שמחייב החוק, אך שכרם יצא בהפסדם: הם מועסקים בתנאים גרועים בהרבה מכפי שעבדו בקודאק, והפסידו את הוותק שלהם. הארגונים החברתיים קוראים להתנהלות כזאת "דלת מסתובבת" ]...[. תני גולדשטיין, "כך מפוטרי קודאק עובדים בשביל קודאק",,ynet 13 ביולי 2010 "קורבן העבודה", זויה צ'רקסקי באדיבות האמנית וגלריה רוזנפלד מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי 171

23 ישראל בעידן הגלובאלי השקעות זרות ישירות בישראל, )במיליוני דולרים( 10,542 בשנות האלפיים, ההשתלבות בתהליכי הגלובליזציה הכלכלית היא חלק מהמדיניות הרשמית של ממשלת ישראל. מדיניות זאת מבוססת על היותה של ישראל מדינה קטנה, בעלת שווקים כלכליים קטנים. בקווי היסוד של ממשלת ישראל בשנת 2003 נאמר: "המשק הישראלי הוא משק קטן ותלוי בסחר החוץ שלו. התפתחותו המוצלחת מותנ ית בהתמחותו בענפים שבהם יש לו יתרון יחסי, כך שיהיה מסוגל לייצר ולייצא מוצרים באיכות גבוהה ובמחירים תחרותיים. מגמה זאת מחייבת חשיפה לשוק העולמי והסרת הגבלות מכסיות ומנהליות ]...[ הממשלה תפעל להשתלבות בכלכלה העולמית." מדיניות ההשתלבות של ישראל בגלובליזציה הכלכלית בעשורים האחרונים הובילה לכמה תוצאות, ובהן: -מעבר מענפי תעשייה מסורתיים )כמו טקסטיל, למשל( לתעשייה עילית )הייטק(. -גידול ביצוא: כיום )שנת 2010(, כמחצית הייצור בישראל מיועדת ליצוא. הישג שהוא תוצאה של המעבר מתעשיות מסורתיות לתעשיות הייטק. -גידול ניכר בהשקעות חוץ בישראל: החל בשנות ה- 90 חל גידול בהיקף ההשקעות הזרות בישראל, בעיקר בתחום ההייטק. -העברת מפעלים לארצות אחרות: בעשורים האחרונים הועברו מישראל עשרות מפעלי ייצור למדינות אחרות )למשל, בתעשיית הטקסטיל(. -כניסת מהגרי עבודה: מאז שנות ה- 90 של המאה העשרים הותרה כניסה מסיבית של מהגרי עבודה לישראל )ובנושא זה נעסוק בהרחבה בפרק 9(. -בריחת מוחות: לפי מחקר שנערך בשנת 2008, כרבע מאנשי הסגל האקדמי של אוניברסיטאות ישראל עברו ללמד בארה"ב. -ליברליזציה, הפרטה, תחרותיות: בעשורים האחרונים אימצו ממשלות ישראל במדיניותן יותר ויותר ערכים נאו-ליבראלים התומכים בכלכלת השוק )הקטנת המסים, קיצוץ בהוצאות חברתיות, הפרטה(. -גידול בצריכה הפרטית: בין 1950 ל עלתה הצריכה הפרטית בישראל פי 5.5 וגם סוג הצריכה מצביע על הידוק הקשר עם העולם )אינטרנט, טיסות, שיחות בין- לאומיות(. -מעמד העובדים: בשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בכוחם ובמעמדם של העובדים ושל האיגודים המקצועיים )וגם בכך נעסוק בפירוט בפרק 9(. -פערים חברתיים-כלכליים: הפערים החברתיים- כלכליים בישראל הם מהגבוהים בין המדינות 26% המפותחות בעולם, והם רק הולכים ומתרחבים. גם ישראל, כמו מדינות רווחה אחרות, צריכה לקבל החלטות לגבי השתלבותה בכלכלת השוק העולמית ולגבי מעורבותה של הממשלה לתיקון הבעיות שהשתלבות זאת יוצרת. זוהי החלטה ערכית, שהשלטון במדינה נדרש לה. מקור: משרד האוצר , מקור: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מן העיתונות אינטל תקבל מענק של 741 מיליון שקל ]...[ ובתמורה תתחייב להעסיק עוד 650 עובדים ולהגדיל את ההשקעה במחקר אקדמי. טאואר תקבל מענק של 150 מיליון שקל. "התמ"ת אישר מענקים במאות מיליוני שקלים לאינטל ולטאואר סמיקונדוקטור", כלכליסט, 1 בינואר 2011? היכנסו לאתר משרד ראש הממשלה וקראו את קווי היסוד של הממשלה הנוכחית: האם יש בהם התייחסות לתהליכי הגלובליזציה? מהי? התפלגות היצוא התעשייתי מישראל, )במיליוני דולרים( מיליוני דולרים 45,000 40,000 תעשיות מתקדמות תעשיות מסורתיות 35,000 30,000 25% 25,000 25% 26% 20,000 27% 23% 24% 15,000 26% 27% 74% 75% 75% 10,000 35% 77% 74% 76% 5,000 74% 73% 73% 65% 22% 78% מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי

24 הנה כמה דוגמאות המשקפות את הדילמות העומדות לפני ישראל בעניין גיבוש מדיניותה בנושא ההשתלבות בתהליכי הגלובליזציה הכלכלית וההתמודדות עם הבעיות שתהליכים אלה יצרו בישראל: מן העיתונות 'חוק הטקסטיל הביטחוני' שהובילה ח"כ שלי יחימוביץ' עבר בקריאה ראשונה בכנסת, ולאחר הפגרה יאושר ככל הנראה כתקנת שעה לשנתיים בתמיכת משרד האוצר. לפי התקנה, יחויבו צה"ל, משטרת ישראל, שב"ס ומג"ב לרכוש ציוד טקסטיל בישראל במשך שנתיים. במשך התקופה הזאת, הודיע השבוע שר התמ"ת בנימין בן-אליעזר, יסייע משרד התמ"ת לעובדים במפעלי טקסטיל המצויים בקשיים לרכוש הכשרה מקצועית חדשה ולקבל הצעות עבודה חלופיות ממפעלי הסביבה. לפי נתוני התמ"ת, 90 אחוזים מעובדי ענף התפירה הם נשים, בגילאי ה- 40 בערך. במחוז הצפון מדובר בעיקר על דרוזיות, ערביות וצ'רקסיות. במשרד התמ"ת מבטיחים לסייע לאותן עובדות לעבור הכשרה בתחום השירותים, האלקטרוניקה והמזון, כאשר ההבנה היא שעם סיום תקופת החסד בת השנתיים ייסגרו אותן מתפרות התלויות בהזמנות טקסטיל ממערכת הביטחון. אבינדב ויתקון, "מה אנחנו מבקשים? שהמדינה תקנה כחול-לבן",,News1 18 באוגוסט 2010 נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, יוצא חזיתית נגד יוזמת חבר הכנסת עמיר פרץ להעלות את שכר המינימום. ברוש חילק הבוקר )ה'( מכתב לכל שרי הממשלה, שבו הזהיר אותם שהעלאת שכר המינימום תביא לפיטורי עובדים ולהחלפתם בעובדים זרים, וביקש מהם להוריד את הנושא מסדר יומה של הממשלה. מתוך: תני גולדשטיין, "ברוש לשרים: 'העלאת שכר המינימום מסוכנת'",,ynet 1 ביולי 2010 לפי החלטת הממשלה, שאישרה את המלצת הוועדה בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל פרופ' צבי אקשטיין, תקטן בהדרגה מכסת העובדים הזרים המועסקים בחקלאות מ- 26,000 כיום, ב- 1,500 מדי שנה, עד שמספרם ירד ל- 18,500 בעוד 5 שנים. לדברי יו"ר ועדת החקלאות, היצוא מישובי הערבה לא יוכל להמשיך להתקיים לאחר קיצוץ כה חד במספר עובדים הזרים, והתוצאה תהיה פגיעה אנושה בענף היצוא החקלאי ובפרנסת תושבי הערבה. זאת בעוד שלא נראה סיכוי ריאלי להחלפתם של העובדים הזרים בעובדים ישראליים. עמירם כהן, "יעקב כ"ץ, יו"ר ועדת עובדים זרים בכנסת: נפעל לעצירת הקיטון בפועלים הזרים בחקלאות",,TheMarker 28 במארס 2010 שר החינוך גדעון סער פנה הערב )שבת( לשר הפנים אלי ישי ולמזכיר הממשלה, בבקשה להימנע מגירוש של ילדי עובדים זרים ומשפחותיהם. זאת במסגרת המהלך לגירוש עובדים זרים מישראל שאמור להתחיל בעוד כשבוע. "מדובר בילדים שרובם נולדו בישראל, גדלו בישראל, לומדים במערכת החינוך וזהותם היא זהות ישראלית," אמר סער. שר החינוך הוסיף כי הוא תומך במאמץ לצמצום מספר העובדים הזרים הלא חוקיים, ואמר כי "הדבר הינו חשוב חברתית וכלכלית, אך יש לעשות זאת תוך הפעלת שיקול דעת ונאמנות לערכים הומאניים." לדבריו, מדובר ב- 1,500 ילדים והוריהם שעומדים לפני גירוש. הודעה לתקשורת, "שר החינוך נגד גירוש ילדי עובדים זרים", אתר הבית של גדעון סער, 25 ביולי 2009? א. הסבירו את הדילמות העומדות לפני הממשלה בישראל בגלל תהליכי הגלובליזציה בכל אחת מהדוגמאות המובאות לעיל. ב. מצאו דוגמה נוספת של דילמה שהממשלה מתמודדת עמה בגלל תהליכי הגלובליזציה. עבודה של מורן קלופפר, נטשה וייספאפיר וטל פרי, סטודנטיות במחלקה לעיצוב גראפי ותקשורת חזותית במכללת ויצ"ו צרפת, מתוך קמפיין עבור מוקד הסיוע לעובדים זרים" מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי 173

25 לסיום ולסיכום הגלובליזציה הכלכלית המתקיימת בעולם בעשורים האחרונים, היא חלק מהמציאות הכלכלית והחברתית של המאה ה- 21. במסגרת הגלובליזציה הכלכלית מתרחשים תהליכים המחוללים בכל העולם שינויים ניכרים. כך, למשל, גלי ההגירה העצומים שהגיעו מהמדינות המתפתחות למדינות המפותחות גרמו לשינויים בהרכב האוכלוסייה במדינות רבות, שינויים שהביאו להתפתחויות חברתיות ותרבותיות במדינות אלה. 1 ההשתלבות בגלובליזציה הכלכלית הביאה גם לחשיפה של מדינות שמרניות מסורתיות לתרבות המערב המאופיינת בפתיח ות, במתירנ ות ובצרכנ ות מוגברת. 2 תהליכי הגלובליזציה הכלכלית הם תהליכים רבי עוצמה, וקשה מאוד לעמוד בפניהם. מדינות העולם נדרשות כיום להחליט כיצד ובאיזו מידה ישתלבו בגלובליזציה הכלכלית, ההולכת ומתפתחת בצעדי ענק. החלטה זאת אינה החלטה פשוטה כלל, שכן להשתלבות בתהליכים אלה יש יתרונות, אך יש לה גם חסרונות. כדי להשתלב בכלכלה הגלובאלית נדרשים צעדי מדיניות כגון הסרת חסמים, פתיחת גבולות, עידוד השקעות זרות, הפחתת מסים, קיצוץ בהוצאות ממשלתיות - צעדים שמטרתם לחזק את המגזר העסקי במדינה ולהגביר את יכולתו להתחרות עם מגזרים עסקיים במדינות אחרות. ואולם, הפחתת מסים וקיצוצים בהוצאות החברתיות מכרסמים במעמדה של מדינת הרווחה המודרנית. הם עלולים לגרום נזקים להון האנושי במדינה, ובכך לסכן את מצבה החברתי-כלכלי של המדינה בטווח הארוך. המדינה המודרנית, ובמיוחד מדינת הרווחה, נעה במתח שבין רצונה ומחויבותה להגן על עצמה ועל אזרחיה ולדאוג ל רווחתם של החזקים והחלשים כאחד, לבין הרצון לקחת חלק בתהליכים הגלובאליים, שאף הם מיועדים להביא לצמיחה ולשגשוג. כל מדינה נדרשת, אם כן, לקבל החלטות מדיניות, במטרה לאזן בין השיקולים הללו, על פי ערכיה והשקפותיה. בעידן הגלובאלי פועלים שלושה "מגזרים גלובאליים": הארגונים העל-מדינתיים )המגזר הציבורי הגלובאלי(, החברות הרב-לאומיות )המגזר העסקי הגלובאלי(, והארגונים הגלובאליים שאינם ממשלתיים )המגזר השלישי הגלובאלי(. כל אלה לוקחים חלק בתהליך המשיל ות הגלובאלי ומשתתפים בהתמודדות עם הבעיות המשותפות לכלל אזרחי העולם, כגון התחממות כדור הארץ, העוני והרעב. n דרורים סינים / יודית שחר ב ש ש י, ל פ נ י צ פ י רת ה ש ב ת ב מ צ ב ת ה ב ר ון ד ה ר וט ש יל ד ב וא כ ה ש וק פ ת ח ת ק ו ה, י ד נ ע ל מ ה מ פ ז רת ל ה ק ת ד ר ו רים ס ינ ים ע ל מ ד ש א ה מ צ י צ ים מ ק צ צ י מ ק ור, א פ רי נ וצ ה, ח ב ול י כ נ פ י ם ד ר ו רים ד ר ו רים פ ע ו רי מ ק ור מ ל כ ס נ י ע ינ י ם, מ א רצ ות ה מ ח ס ור ב את ם, ול א י ן? ע כ ש ו ס ת ו, ר וח ב א ה מ מ ע רב ה ם מ ת ק ב צ ים מ ת ח ת ל ד ק ל ד ול ף, ר וח ק רה ב א ה מ מ ע רב מ רט יב ה ל ק ט ו ש כ ח ה כ ר וב וב צ ל ש ל ק ט ו ב פ א ת י ש וק, ר וח רע ה ב א ה מ מ ע רב ב מ ש א ית ג ד ול ה ו ק ב ל ן א ד ם ש א וס ף ופ ו רק א ות ם ב כ ל וב ים ל ש ב ת ד ר ו רים ד ר ו רים פ ע ו רי מ ק ור מ ל כ ס נ י ע ינ י ם, מ א רצ ות ה מ ח ס ור ב את ם, ול א י ן? )מתוך: זו אני מדברת( 1 למשל, לגידול העצום של האוכלוסייה המוסלמית במדינות אירופה יש השפעה גדולה מאוד על החברה במדינות אלה. 2 השפעה כזאת ניתן למצוא בסין, למשל. חלון לרווחה גלובליזציה ודמוקרטיה תהליכי הגלובליזציה מביאים להפצתם של ערכים דמוקרטיים - למשל, זכויות האדם - ברחבי העולם, והעלו את המ ודע ות לערכים אלה. אך תהליכי הגלובליזציה גם מביאים לירידת כוחן של מדינות הלאום הריבוניות ושל ממשלותיהן, וכתוצאה מכך - לכרסום בערכי הדמוקרטיה: השפעתם הרבה של הארגונים העל-מדינתיים על גיבוש המדיניות, בעיקר במדינות המתפתחות, פוגעת בקבלת ההחלטות הריבוניות והדמוקרטיות של מדינות אלה; והצטברותם של הון וכוח רב בידי החברות הרב-לאומיות מאפשרת לחברות אלה להפעיל לחצים על השלטונות ולגרום לאימוץ המדיניות שהם מעוניינים בה. ה יחלשותן של הממשלות מביאה לירידה בכוחם של אזרחי המדינה להשפיע על גורלם באמצעות הפעלת לחץ פוליטי על השלטון. גם מספרם הרב של מהגרים שאינם אזרחים מוביל לכך שאנשים רבים אינם שותפים לתהליך הדמוקרטי והפוליטי במדינות שהם גרים בהן. 174 מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי

26 משימות לסיכום הפרק הכלכלה דוחפת את הגלובליזציה, אולם המדיניות היא זו שמעצבת אותה. )ג'וזף שטיגליץ, "לתקן את הגלובליזציה, עמ' 26( הסבירו אמירה זאת. קראו ב את המאמר "על הקשר בין כלכלה וחינוך", והסבירו מדוע ההשקעה בחינוך ובהשכלה חיונית במיוחד בעידן הגלובאלי. קראו ב את הכתבה: "דו"ח חדש: 'המגזר הפרטי אינו התשובה לבעיות העוני בעולם'": א. מהו התהליך הגלובאלי המתואר בכתבה? ב. זהו את בעלי העניין השונים המוזכרים בכתבה. ג. ציינו את האינטרסים של כל בעל עניין, וכן מה הוא מפסיד ומה הוא מרוויח מתהליך זה. ד. הגדירו את הדילמה שיוצר תהליך גלובאלי זה. גלובליזציה והפרטה הסבירו את הקשר ביניהן. התבוננו בגרף שבעמ' 172, המתאר את השינויים בתעשייה בישראל מתעשיות מסורתיות לתעשיות מתקדמות. א. חפשו מידע בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במדור "ענפי הכלכלה". חפשו נתונים על היחס בין המועסקים בענפי המשק השונים בשנה שבה אתם לומדים. ב. הציגו את המידע בצורה גראפית. ג. הסבירו כיצד הגלובליזציה השפיעה על השינוי בענפי הייצור בישראל. ד. מיהם, לדעתכם, הנפגעים העיקריים מהשינוי הזה? ומיהם המרוויחים העיקריים? ה. הציעו לממשלת ישראל הצעת מדיניות: כיצד צריכה המדינה להתמודד עם השינויים בענפי הייצור של המשק? קראו ב את הכתבה "תעשיית הטקסטיל: 14 אלף עובדים על זמן שא ול". א. א ילו תהליכים גלובאליים באים לידי ביטוי בכתבה? ב. מיהם הנהנים ומיהם הנפגעים מהתהליך המתואר בכתבה? ג. מה צריכה, לדעתכם, מדינת ישראל לעשות כדי לסייע לנפגעים? בשנת 2010 נרשם בישראל שיעור אבטלה של כ- 6%. כשהמצב כזה, מהן לדעתכם הסיבות לכך שמדינת ישראל מאפשרת כניסתם של מהגרי עבודה? גבו את דעתכם בנתונים שיוכיחו אותה. בשנת 2010 פקד את יוון משבר כלכלי קשה. חובותיה הגיעו לממדים עצומים והיא עמדה לפני פשיטת רגל. מדינות האיחוד האירופי וקרן המטבע הבין-לאומית נחלצו לעזרתה והעניקו לה סיוע כספי נרחב. קרן המטבע התנתה את הסיוע בכמה תנאים, כגון העלאת מסים וקיצוץ בפנסיות. קראו ב את המאמר "היום יוון, מחר פורטוגל - מחרתיים ספרד". מהי הטענה של הכותב כלפי אופן הטיפול במשבר? קראו ב את הכתבות: "הסינים וההודים לא יהיו פועלים שחורים לנצח"; "סין: מאות עובדים מפגינים בדרישה להעלאת שכר". הכינו תחזית העוסקת בהתפתחויות הגלובאליות האפשריות בעתיד. שערו כיצד התפתחויות אלה עשויות להשפיע על תהליכי הגלובליזציה, וא ילו השפעות עשויות להיות לכך מהבחינה החברתית-כלכלית על מדינות ואוכלוסיות שונות. הגלובליזציה מנוהלת באמצעים לא דמוקרטיים והיא אינה מועילה למדינות המתפתחות, ובמיוחד לעניות שבהן. )ג'וזף שטיגליץ(. הסבירו והביאו דוגמאות. הפגנה נגד הבנק העולמי בג'קארטה שבאינדונזיה מדיניות חברתית-כלכלית בעידן הגלובאלי 175